פאנל סולארי על כל גג: כיצד התקנות החדשות ישפיעו על הצרכנים?

שר הפנים משה ארבלחתם בשבוע שעבר על תקנות חדשות המחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות של בתים חדשים, במטרה להגדיל את הפקת החשמל בישראל מאנרגיה סולארית מתחדשת. התקנות יחולו על בניינים חדשים שאינם למגורים מעל 250 מ"ר ועל יחידות דיור צמודות קרקע מעל 100 מ"ר.

על פי הודעת המשרד, מטרת התוכנית היא שעד שנת 2030 30 אחוז מהאנרגיה שתיוצר במשק תהיה מאנרגיה מתחדשת. יתרון נוסף של התקנות הוא חיסכון בניצול הקרקע - משאב בחסר בישראל. הקרקעות הבנויות שינוצלו עבור התחום יחסכו כמות קרקע של כ-35,000 דונם.

עם זאת, לעת עתה, בתים משותפים פטורים מהתקנות. פטור זה עלול להגביל משמעותית את השפעת התקנות החדשות. רוב הישראלים מתגוררים בדירות בבניינים משותפים ולא בבתים פרטיים, בשל הצפיפות הגבוהה ומחסור הקרקע בישראל. משמעות הדבר היא שהתקנות יחולו על מיעוט יחסי מהאוכלוסייה - בעיקר תושבי בתים פרטיים ובעלי נכסים מסחריים.

כיצד המערכות האלו עובדות? מה התשתיות הנדרשות כדי שיפעלו כמו שצריך ומה העלויות והתועלות לצרכנים ולסביבה? יצאנו לבדוק.

מה דרוש למערכת פעילה?

"כדי לייצר חשמל מהשמש באופן אפקטיבי ולהשתמש בו גם בשעות שבהן אין אור שמש, יש צורך בשלושה רכיבים מרכזיים: פאנלים סולאריים, ממיר היברידי ומערכת אגירת אנרגיה", אומר ערן טל, מנכ"ל ומייסד חברת וולטה סולאר, העוסקת בהקמה של מערכות סולאריות על גגות בתים פרטיים, מסחריים ומבני ציבור.

הפאנלים ממירים את אור השמש לחשמל, הממיר ההיברידי מנהל את חלוקת האנרגיה בין רשת החשמל, הסוללות והצרכנים בבית, והסוללות שומרות את עודפי האנרגיה לשימוש עתידי. "שילוב של שלושת הרכיבים יוצר מערכת עצמאית שמפחיתה את התלות ברשת החיצונית", מוסיף טל.

יתרון נוסף של המערכות הוא קירור הגגות. "פאנלים סולאריים מספקים הצללה לגג ובכך מפחיתים את התחממותו. הם סופגים את קרינת השמש במקום שהיא תכה ישירות על הגג, ותורמים לבידוד תרמי ומקטינים את הצורך במיזוג", אומר טל.

העלויות וההחזר

העלות להקמת מערכת סולארית משתנה בהתאם לגודל הגג, להיקף הצריכה ולרכיבים הנדרשים. ברוב המקרים, מערכת בסיסית לבית פרטי תעלה בין 40,000 ל-80,000 שקל. אם מתווספות גם סוללות אגירה, העלות הכוללת עשויה להגיע לכ-65,000 עד 120,000 שקל. עם זאת, מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה תוך כמה שנים - בזכות החיסכון בחשבון החשמל.

מבחינת עמידות, פאנלים סולאריים מתוכננים לפעול ביעילות למשך 25 עד 30 שנה, ממירים מחזיקים לרוב מעל 10 שנים, והסוללות משתפרות עם הזמן ונשמרות לשימוש ממושך. "התחזוקה השוטפת של המערכת מועטה מאוד, מכיוון שאין בה חלקים שזזים או נשחקים במהירות", מציין טל.

האם היעד ל-2030 ריאלי?

לגבי יעד המעבר של המדינה לאנרגיה ירוקה עד 2030, טל מעריך כי "מדובר ביעד שניתן להשיגו, אם יבוצעו צעדים משמעותיים להאצת ההתקנות". הוא מציין כי הרכבים החשמליים מעודדים מעבר לחשמל נקי ומגבירים את המודעות הציבורית לנושא, ומביאים רבים להתקין מערכות סולאריות כדי לייצר חשמל באופן עצמאי.

המעבר לאנרגיה סולארית מביא יתרונות סביבתיים ברורים: הפחתת פליטות גזי חממה, צמצום מזהמים אוויריים הנפלטים משריפת דלקים, וללא פגיעה בבתי גידול או מערכות אקולוגיות. הפאנלים אינם פולטים רעש, אינם מחממים את הסביבה, אינם יוצרים פסולת רעילה ואינם צורכים מים.

גיוון מקורות אנרגיה

למרות היתרונות, טל מדגיש כי "אנרגיה סולארית היא ללא ספק בסיס מרכזי במעבר לאנרגיה מתחדשת, במיוחד במדינה שטופת שמש כמו ישראל. יחד עם זאת, אין להסתפק בה בלבד". הוא ממליץ לשלב גם מקורות נוספים כגון אנרגיית רוח, אנרגיה הידרו-אלקטרית וייצור חשמל מגלי ים, לצד השקעה במערכות אגירה מתקדמות ושדרוג תשתית רשת החשמל.