"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים גילו: כדור הארץ פועם מתחת לאתיופיה

מחקר חדש מגלה שסלע מותך ממעטפת כדור הארץ מזיז את הבקעים שתחת אתיופיה - ועתיד ליצור אוקיינוס חדש

,עודכן
0השמעה
הדמייה של כדור הארץ מהחלל. צילום: Getty Images

מחקר חדש חשף פעילות במעטפת כדור הארץ מתחת לאזור אפאר באתיופיה: חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון גילו ראיות לכך שסלע מותך ממעטפת כדור הארץ מתפרץ באופן קצבי מתחת לאתיופיה, בדומה לפעימות לב.

"מצאנו שהמעטפת מתחת לאפאר אינה אחידה או נייחת - היא פועמת, ופעימות אלה נושאות חתימות כימיות מובחנות", הסבירה אמה ווטס, חוקרת באוניברסיטת סוונסי, על פיDiscover Magazine.

אזור אפאר באתיופיה הוא ייחודי, שכן הוא אחד המקומות הבודדים בכדור הארץ בהם מתכנסים שלושה שברים טקטוניים: הבקע האתיופי הראשי, בקע ים סוף ובקע מפרץ עדן. החומר שנע כלפי מעלה מניע את הפרדת הבקעים ואת פתיחתו של אגן ים עתידי.

"גילינו שההתפתחות של התרוממויות המעטפת העמוקה קשורה באופן הדוק לתנועת הלוחות מעליה. יש לכך השלכות עמוקות על האופן שבו אנו מפרשים התפרצויות וולקניות, פעילות סיסמית ותהליך התפרקות היבשות", אמר דרק קייר, מחבר שותף במחקר, על פי הודעה לעיתונות שפורסמה ב-EurekAlert.

צוות המחקר אסף יותר מ-130 דגימות סלעים וולקניים מרחבי אזור אפאר והבקע האתיופי הראשי כדי לחקור את מבנה הקרום והמעטפת, וכן את ההתכות שהיא מכילה."הפעימות מתנהגות באופן שונה בהתאם לעובי הלוח ולמהירות שבה הוא זז", אמר טום גרנון, פרופסור באוניברסיטת סאות'המפטון.

תהליך ההתפרקות היבשתית ימשך מיליוני שנים. בסופו של דבר, היבשת תיקרע לחלקים, ואוקיינוס חדש ייווצר כאשר הידלדלות הלוחות הטקטוניים תוביל להיפרדותם.

"ללא שימוש במגוון טכניקות, קשה לראות את התמונה המלאה. זה כמו להרכיב פאזל כשאין לך את כל החלקים", ציינה ווטס. "עבודה עם חוקרים בעלי מומחיות שונה במוסדות שונים, כפי שעשינו בפרויקט זה, היא חיונית לפענוח התהליכים המתרחשים מתחת לפני השטח של כדור הארץ", היא הוסיפה.

המחקר פורסם בכתב העת Nature Geoscience.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר