בעקבות השמש: המדינה מחייבת התקנת קולטים סולאריים על כל מבנה מסחרי חדש ובבתים פרטיים

שר הפנים משה ארבל חתם השבוע על תקנות מחייבות חדשות שיביאו להתקנת מערכות לייצור אנרגיה סולארית על גגות בניינים ברחבי ישראל. התקנות, שגובשו במסגרת יוזמה משותפת של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון, נכנסות לתוקף החל מדצמבר 2025 ומהוות את השינוי המשמעותי ביותר בתחום האנרגיה בישראל מזה חמישה עשורים.

התקנות החדשות מחייבות התקנת מתקנים פוטו-וולטאיים - מערכות הממירות קרינת שמש לחשמל באמצעות לוחות סולאריים - בבניינים חדשים שאינם למגורים ששטח הגג שלהם גדול מ-250 מטר רבוע. בנוסף, יחידות דיור צמודות קרקע ששטח הגג שלהן עולה על 100 מטר רבוע יחויבו להתקין מתקן בהספק של 5 קילוואט.

עבור בנייני מגורים חדשים עם שטח גג של מעל 250 מטר רבוע, התקנות מחייבות ביצוע הכנות טכניות להתקנת המערכות הסולאריות, גם אם ההתקנה בפועל תתבצע בשלב מאוחר יותר.

"התקנות החדשות הן צעד היסטורי, ופעולה נוספת שאנו מבצעים על מנת לעמוד ביעדי הממשלה ל-30% אנרגיה מתחדשת עד 2030", הסביר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן. לדבריו, המהלך יחסוך כסף לתושבים, יפחית זיהום אויר ויגדיל את העצמאות האנרגטית של ישראל.

התחיל עם דודי השמש

החובה הטכנולוגית החדשה מהווה המשך ישיר לחובת התקנת דודי שמש שנכנסה לתוקף לפני כחמישים שנה, בעקבות משבר הנפט העולמי של 1973. אותה חובה הביאה בשנת 2023 לחיסכון משקי בצריכת החשמל של למעלה מ-5% בשנה.

מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח תיאר את החידוש בביטוי ציורי: "לראשונה מזה 50 שנה, גגות מדינת ישראל עוברים לשימוש מודרני בר קיימא ב'דודי שמש דור 5.0'".

רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, הדגיש את הייחודיות הישראלית: "תחום האנרגיה המתחדשת בישראל הוא ייחודי ביחס לשאר מדינות ה-OECD בגלל שאנחנו נשענים באופן כמעט מוחלט על אנרגיה סולארית".

פתרון לאתגר השטח הישראלי

התקנות באות לענות על אתגר ישראלי ייחודי: מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי קרקע מוגבלים וקצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. השילוב בין שני המאפיינים יוצר עומס הולך וגובר על המרחב העירוני ומחייב שימוש מושכל בשטח.

הגגות, המכונים גם "החזית החמישית" של הבניין, משמשים כיום בעיקר למערכות תפעוليות שונות, ובמקרים רבים נותרים בלתי מנוצלים כלל. התקנות החדשות יהפכו אותם למקור אנרגיה פעיל.

התחזיות של משרד האנרגיה מצביעות על השפעה משמעותית: התקנות יביאו להקמה של עשרות אלפי מתקנים פוטו-וולטאים נוספים, בהספק מותקן כולל של כ-3,500 מגה וואט עד שנת 2040. הספק זה שווה ערך להספקת חשמל שנתית עבור 550,000 משקי בית.

הייצור בקרבת הצריכה יחסוך השקעות של מיליארדי שקלים בהקמת תשתיות רשת החשמל ויתרום לביזור משק האנרגיה. כמו כן, המהלך יביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ-35,000 דונם שהיו נדרשים להקמת שדות סולאריים.

שר הפנים ארבל הדגיש את הממד הביטחוני: "התקנות יאפשרו לכל גג להפוך לחזית של חדשנות, עצמאות אנרגטית וביטחון סביבתי". המלחמה הנוכחית הדגישה את חשיבותן של התקנות לרציפות התפקודית של משק אנרגיה מבוזר.

התקנות מיישמות החלטת ממשלה 175 מפברואר 2023 והחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מאוגוסט 2024, ונכנסות לתוקף החל מדצמבר 2025.

"פספסו את הבניינים המשותפים"

יעל כהן פארן, מנהלת מדיניות בעמותת הפורום הישראלי לאנרגיה, מסרה בתגובה: "הפורום מברך את משרד האנרגיה והתשתיות, מנהל התכנון ומשרד הפנים, שהביאו להוצאה לפועל של תקנות חדשות לחיוב הקמת גגות סולאריים במבנים חדשים בישראל. תקנות אלה יכולות לשנות את פני הייצור הסולארי בישראל, ולהרחיבו באופן משמעותי, אך לצערנו הן פספסו את נתח הבנייה הגדול ביותר - בנייני מגורים משותפים.

"חיוב כל בנייה חדשה במערכת סולארית הוא צעד הכרחי הנדרש כדי להעביר את ישראל לעידן האנרגיה המתחדשת, אולם כדי שישראל תיישר קו עם המדינות המובילות בעולם בתחום, עליה לכלול חיוב התקנות גם בבנייני מגורים.

"הפורום הישראלי לאנרגיה מוביל בשנים האחרונות את מיזם 'שמש לכולם' בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה והתשתיות וקרן קימת לישראל. שמש לכולם פועל לקידום יישום אנרגיה מתחדשת במבני המגורים בישראל, באמצעות: סיוע ישיר לוועדי בתים להקמת פרויקטים על גג הבניין, הקמת קבוצות רכישה לאנרגיה סולארית (של בעלי בתים צמודי קרקע), ליווי רשויות מקומיות לקידום ועידוד אנרגיה מתחדשת בקרב התושבים".