מחקר חדש, שפורסם השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Sustainable Agriculture, ככל הנראה נעץ את המסמר האחרון בארון הקבורה של הרעיון להשתמש בחרקים כתחליף פופולרי לצריכת בשר.
החוקרים הגיעו למסקנה חד-משמעית: למרות היתרונות הסביבתיים הברורים, אין עתיד מסחרי לתעשיית המזון המבוססת על חרקים, זאת בשל התנגדות חריפה בקרב הציבור הרחב.
הרעיון לייצור חלבונים מחרקים כמו צרצרים, חגבים ונמלים הוצג בשנים האחרונות כפתרון אידיאלי לבעיה הסביבתית הקשה של תעשיית הבשר המסורתית. תעשייה זו אחראית למחצית מזיהום המים בעולם, לשליש מפליטות גזי החממה ולנזקים נרחבים ליערות - כל אלה מובילים לפגיעה אקלימית משמעותית.
מבחינה טכנית, החלבונים (פרוטאינים) שניתן להפיק מחרקים זהים לאלה שמצויים בבשר בקר וכבשים, והעלות הסביבתית של ייצורם נמוכה משמעותית. אולם, המציאות השיווקית מספרת סיפור שונה לחלוטין.
החסם התרבותי
סקרים שנערכו בארה"ב ובאירופה חושפים פער עצום בין הנכונות לנסות אלטרנטיבות שונות לבשר: בעוד 91% מהנשאלים הביעו נכונות לטעום תחליפי בשר צמחיים, רק כ-20% השלימו עם הרעיון לטעום מזון שהופק מחרקים.
תשובה נפוצה בקרב הנשאלים להתנגדותם הייתה: "זה פשוט איכס".
"כשרואים את האתגרים האלו, קשה לראות כיצד מזונות מבוססי חרקים יוכלו להחליף בצורה רחבה את סוגי הבשר המסורתיים", כותבים החוקרים במאמר.
חסם נוסף שזיהה המחקר הוא מיעוט חברות ההזנק העוסקות בפיתוח התחום. רוב המחקר הקיים מתמקד בייצור חטיפי חלבון מזבובים המיועדים להזנת בעלי חיים - לא לבני אדם.
האתגר הסיני: ביקוש גדל לבשר
הבעיה מחריפה לאור התחזיות לגידול דרמטי בצריכת הבשר בשנים הקרובות, בעיקר עקב הביקוש הגדל מצד הציבור הסיני. האוכלוסייה בסין, שחווה רווחה כלכלית משמעותית בעשורים האחרונים, הופכת לצרכן בשר משמעותי יותר ויותר.
"יש לנו משאבים מוגבלים בתחום המחקר והפיתוח, לכן אנחנו חייבים להשקיע אותם במציאת החלופות המבטיחות ביותר לבשר", מסביר ד"ר דסטין קראמט, אחד מכותבי המחקר. "חרקים מקבלים באופן עקבי את הציון הנמוך ביותר מכל תחליפי הבשר השונים - אפילו במדינות עם מסורת של אכילת חרקים".
קראמט מציין שגם ניסיונות להוסיף בשר חרקים לחטיפים או ללחם נכשלו. "כל הדיבורים של פעילי סביבה על אכילת חרקים לא השפיעו על הציבור הכללי. לאנשים עדיין יש תגובה שלילית חזקה, ושינוי המסורת הקולינרית יצריך עבודה של שנים ארוכות".
דנמרק מובילה את השינוי
לצד הכישלון של חלבון החרקים, פתרונות אחרים מתחילים להשתרש. דנמרק הפכה למדינה הראשונה שנוקטת גישה ממשלתית פעילה בנושא. שר החקלאות, הדיג והמזון הדני, יעקב ינסן, הצהיר לאחרונה כי "מזונות מבוססי צמחים הם העתיד של התזונה האנושית".
הממשלה הדנית לא הסתפקה בהצהרות ופרסמה ב-2023 תוכנית משמעותית לצמצום צריכת הבשר במדינה, הכוללת הגדלת ההיצע של מזונות מהצומח. עם זאת, ממשלות מעטות בעולם נוקטות גישה דומה, בעיקר בשל חשש פוליטיקאים מתגובת בוחריהם.
המסקנה: לא הטפה אלא טעם
החוקרים מציעים גישה פרגמטית לפתרון הבעיה הסביבתית: "במקום לנסות לחנך אנשים, צריך להגיע אליהם ולפגוש אותם במקום שבו הם נמצאים. צריך להפוך את המוצרים לטעימים במקום להטיף מוסר לציבור. ברגע שיהיו בשוק מוצרים טעימים, הם יהוו אלטרנטיבה אמיתית".
המחקר מותיר את תעשיית המזון והמדעים הסביבתיים עם מסקנה ברורה: עתיד הפתרון לבעיית הבשר והסביבה טמון במזונות צמחיים טעימים ונגישים, לא בחלבונים מחרקים שהציבור מסרב לקבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו