"החשש הוא מפני פעולה רחבה ומתואמת": האם ישראל ערוכה למתקפת סייבר על רשת החשמל?

המערכה הקשה עםאיראןהעלתה שאלות חשובות על עמידותו של העורף הישראלי תחת מתקפה ממושכת ומסוכנת על ערי ישראל. אחד הנושאים המרכזיים שעלו היה האיום עלמשק החשמלהישראלי - הן איומים פיזיים והן האיום של מתקפת סייבר שתשתק את פעילותו השוטפת. בעוד שתקיפות סייבר הפכו לכלי נפוץ במלחמה המודרנית, ישראל נחשבת למוגנת יחסית בתחום זה - אך האתגרים רק הולכים וגדלים.

"בישראל, נכון להיום, אין תיעוד של מקרה שבו תקיפת סייבר הצליחה לגרום להשבתת חשמל", מסביר ליאור עטרת, ראש מרכז הסייבר של חברת GE Vernova בישראל, שמפיקה כמעט שליש מהחשמל בעולם. המרכז הגלובלי שלה לסייבר בישראל בוחן מדי שנה כ-60 ממוצרי תשתיות הקריטיות של החברה במבחני חדירה קפדניים, ומוביל חדשנות המגינה על תחנות כוח ברשתות של יותר מ-70 מדינות.

"המדינה נמצאת ברמה גבוהה מהממוצע בתעשייה מבחינת הבנת החשיבות של אבטחת מידע", מוסיף עטרת, שמציין גם, כי ישראל משתמשת בטכנולוגיות הגנה מתקדמות כמו "דיודה חד-כיוונית" - מכשיר המבוסס על כבל אופטי המאפשר העברת מידע רק לכיוון אחד, ובכך מונע תקשורת חיצונית מזיקה לתחנות הכוח. בנוסף, לכל תחנה בארץ יש גיבוי, והרשת בנויה כך שאפילו אם תחנה אחת נופלת, החשמל לא נקטע.

מרכז הניטור המרכזי בבאר שבע עוקב בזמן אמת אחרי כל התחנות בישראל - יתרון משמעותי המגביר את המוכנות הלאומית. האחריות בתחום מתחלקת בין משרד האנרגיה למערך הסייבר הלאומי, עם רגולציה ברורה ומחמירה.

אולם, למרות היתרונות, עטרת מזהה גם אתגרים משמעותיים: "החשש האמיתי הוא מפני מתקפה רחבה ומתואמת שמכוונת לפגוע במספר תחנות כוח בו זמנית - דבר שעלול להיות הרסני יותר". הוא מציין גם, כי רוב מערכות החשמל בעולם, כולל בישראל, עדיין בנויות להתמודד עם תקלות סטנדרטיות ולא עם תרחישים קיצוניים או זדוניים.

תחום נוסף המסייע להגנה על מערכת החשמל הוא בינה מלאכותית. "בינה מלאכותית בעולם ייצור החשמל נמצאת בשימוש כבר לא מעט שנים", מסביר עטרת. המטרה היא ניתוח כמויות עצומות של נתונים כדי לחזות תקלות מראש ולייעל תפעול - למשל, לזהות מבעוד מועד כשטורבינה העולה מאות מיליוני דולרים עומדת להתקלקל.

כור גרעיני או אנרגיות מתחדשות?

במקביל לעיסוק בהגנה על ייצור החשמל, עולה גם השאלה של מקורות החשמל של ישראל - והצורך לגוון אותם ולהשתחרר מהתלות בגז ובפחם, בין השאר גם מסיבות ביטחוניות. בין השאר, בקרב גורמים מקצועיים עלה לדיון הרעיון להקמת כור גרעיני לייצור חשמל בישראל. "מבחינה טכנית, הקמת כור גרעיני בישראל היא בהחלט אפשרית", אומר עטרת. "קיימות היכולות ההנדסיות, אך האתגרים אינם טכנולוגיים אלא בעיקר פוליטיים, מדיניים וביטחוניים".

הסיבות לכך ברורות: כור גרעיני עלול להפוך למטרה אסטרטגית לתקיפה, מדינה קטנה וצפופה כמו ישראל עלולה להיפגע משמעותית ממתקפה על מתקן כזה, ונדרש שטח ייעודי לטיפול בפסולת רדיואקטיבית. כיום, לא קיימת בישראל תשתית ייעודית לטיפול בפסולת גרעינית אזרחית.

מקור נוסף וחשוב לגיוון מקורות האנרגיה בישראל היא אנרגיה מתחדשת: אנרגיית מים, רוח ושמש. אולם גם למקורות מתחדשים אלו יש מגבלות: תפוקת אנרגיית הרוח והשמש משתנה עם תנאי מזג האוויר, פאנלים סולאריים באזורים מדבריים סובלים מהצטברות אבק וחול, וטורבינות רוח דורשות תחזוקה מורכבת.

"הפסקה לא מתוכננת בייצור חשמל עלולה לגרור השבתה של מערכות שלמות, ולכן יש חשיבות עצומה לחיזוי מדויק של תקלות", מוסיף עטרת. "בנוסף, בתקופות של עומס בביקוש לחשמל, מפעילי המערכות מנסים למצות עד תום את התפוקה, אבל בלי לשחוק את הציוד. כאן, בינה מלאכותית יכולה להציע תובנות על איך ואיפה נכון להפיץ את החשמל בצורה חכמה ויעילה".

"בכל הנוגע להגנה על רשת החשמל יש מקום לשיפור - גם ברמת היכולת להגיב במהירות, גם באימונים לתרחישים קיצוניים, וגם בהיערכות מערכתית" מסכם עטרת. "זו נקודת תורפה עולמית, וגם בישראל, על אף היתרונות הקיימים, יש עדיין מרחב להגביר את ההיערכות לאירועים רחבי היקף".