הקתנת פאנלים סולאריים על בית בארה"ב. צילום: רויטרס

חיסכון של מיליארדים: הסולארי מנצח את הגז בעלויות לצרכן ולמדינה

ניתוח כלכלי של משרד האנרגיה מגלה תועלת משמעותית לאנרגיות מתחדשות • עלות ייצור קוט"ש בגז טבעי: 43.1 אגורות לעומת 26.7-35.4 אגורות באנרגיה סולארית • המשרד: נדרשות השקעות של 12.8 מיליארד שקל כדי להגיע ל-30% מתחדשות עד 2030

ניתוח כלכלי חדש שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות מגלה יתרון כלכלי ברור לאנרגיות מתחדשות על פני ייצור חשמל מגז טבעי. על פי הנתונים, המוצגים להערות הציבור, עלות ייצור קילו-וואט-שעה (קוט"ש) בגז טבעי עומדת על 43.1 אגורות, בעוד שבמתקן סולארי העלות עומדת על 26.7 ל-35.4 אגורות בלבד.

המחקר מפרט חמש קטגוריות עיקריות של חיסכון כלכלי. החיסכון הגדול ביותר נובע מהפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, הזוכה להערכה של 15 אגורות לקוט"ש. בנוסף, חיסכון בעלויות דלקים מביא לחיסכון נוסף של 8.5 אגורות וחיזוק ביטחון האנרגיה והפחתת התלות בגז טבעי מוערכים ב-4.6 אגורות נוספות.

השוואה בין עלויות גז טבעי לאנרגיות מתחדשות, צילום: משרד האנרגיה והתשתיות

הניתוח מבחין בין מתקנים סולאריים הסמוכים לאזורי הביקוש למתקנים מרוחקים. מתקנים סמוכים מביאים תועלת משקית של 38.3 אגורות לקוט"ש, בעיקר בשל חיסכון בפיתוח רשת החלוקה והפחתת איבודי רשת. מתקנים מרוחקים, שדורשים השקעות נוספות ברשת ההולכה, עדיין מביאים תועלת של 24.9 אגורות לקוט"ש.

התועלות של מתקני אנרגיה מתחדשת. נתונים מתוך הדוח של משרד האנרגיה, צילום: משרד האנרגיה והתשתיות

30% מתחדשות עד 2030

כדי להגיע ליעד הלאומי של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030, יעד שאליו התחייבה ממשלת ישראל, נדרשת תוספת של כ-10,000 מגוואט הספק מותקן, בנוסף ל-6,000 מגוואט שכבר הוקמו עד סוף 2024. ההשקעה המוערכת בפיתוח מערכת המסירה לחיבור המתקנים עומדת על 12.8 מיליארד שקל, מתוכם 9.3 מיליארד שקל בהקמת קווי הולכה.

במשרד מציינים, כי למרות התנאים האקלימיים הנוחים בישראל וייצור החשמל הסולארי הגבוה למטר רבוע, אחוז האנרגיות המתחדשות נמוך בהשוואה למדינות OECD אחרות. האתגר העיקרי נובע מהיותה של ישראל מדינה קטנה עם שטחי קרקע מוגבלים, כאשר השטחים הזמינים למתקנים סולאריים נמצאים בדרך כלל בצפון ובדרום, בעוד שעיקר הביקוש לחשמל מתרכז במרכז הארץ.

מערכת סולארית על בתי מגורים. כ-20% מההספק הירוק הצפוי יתבסס על הקמת מתקנים על גגות בקרבת צרכנים, צילום: חברת כלמוביל אנרג׳י

עם זאת, כ-20% מההספק הירוק הצפוי יתבסס על הקמת מתקנים על גגות בקרבת צרכנים, מה שלא יחייב פיתוח נוסף של הרשת. בהתבסס על נתונים אלה, ההשקעה הנדרשת לחיבור מתקנים מרוחקים מוערכת ב-1.38 מיליון שקל למגוואט.

הניתוח מדגיש כי אנרגיות מתחדשות אינן רק מחויבות סביבתית, אלא גם השקעה כלכלית נבונה. התוצאות צפויות להשפיע על גיבוש המדיניות הלאומית בתחום והאצת הצעדים להשגת יעדי 2030, תוך שקילת קביעת יעדים נוספים לשנת 2035.

יעל כהן פארן, מנהלת מדיניות בעמותת הפורום הישראלי לאנרגיה, הגיבה לדוח: "הפורום הישראל לאנרגיה מברך את משרד האנרגיה על עבודת העומק הכלכלית שביצע שהביא למסקנה המשמעותית - אנרגיה מתחדשת חוסכת למשק הישראלי מיליארדים.

"אנו בפורום, שעוסק בקידום אנרגיה מתחדשת משנת 2008 (כשהתחום היה הרבה פחות פופולרי) קוראים למשרד האנרגיה להציב יעד הרבה יותר שאפתני לאנרגיה מתחדשת, ולהביא לקידום התחום בקנה מידה גדול בכל האמצעים העומדים לרשותו. בשלב ראשון, יש להכריז על עצירת תכניות להקמת תחנות חדשות לייצור חשמל בגז, ועצירת הכוונה להמשיך את הפעלת תחנות הכוח הישנות והמזהמות בחדרה בעשור נוסף. כל פעולה שתביא להעמקת ייצור החשמל בדלקים פוסיליים לא תסייע לתנופת האנרגיה המתחדשת בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...