אחד מהיעדים המוצהרים של משרד האנרגיה והתשתיות, שנקבעו כבר לפני כעשור, הוא שעד שנת 2030 יהיו בישראל 100 אלף גגות סולאריים חדשים - זאת כחלק מההתחייבות שלה למעבר ל-30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור. אולם, נתונים של המשרד מהשטח מראים כי הדרך לשם עודנה ארוכה.
לאחרונה פרסם המשרד כי ב-2024 נוספו כ-6,500 מערכות סולאריות חדשות בישראל, רוב רובן על גגות בתים פרטיים – מה שמהווה עלייה של 14% מהשנה שקדמה לה. בחצי הראשון של 2025 נראה כי המגמה נמשכת, עם קצב התקנות חודשי של כ-1,900 מערכות. זאת כאשר באזורים שלמים - בעיקר בצפון ובדרום הארץ - לא ניתן היה לבנות או להתקין מערכות עקב שיקולים ביטחוניים במלחמה.
אולם, בישראל יש כיום רק כ-30 אלף מערכות סולאריות ביתיות - רחוק מהיעדים הלא-ממש-שאפתניים של המדינה.
"מערכות סולאריות מותקנות בפחות מחמישה אחוזים מבנייני המגורים בישראל״, אומר ל"ישראל היום" רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות. "מדינות אחרות בעולם מגיעות לשיעורי חדירה גבוהים בהרבה. באוסטרליה, קרוב ל-40% מהבתים התקינו מערכות סולאריות, באירופה, מדינות כמו הולנד, גרמניה ואיטליה הגיעו לשיעורי כיסוי של סביב 20%".
"אין סיבה שבישראל, שהיא מדינת שוטפת שמש, גגות סולאריים ביתיים לא יהיו הרבה יותר נפוצים. יעד של 100 אלף גגות סולאריים חדשים עד שנת 2030 הוא יעד שאפתני, אך ישים - שימקם את ישראל כאחת המדינות המובילות בתחום", מוסיף אייפר.
איך עמידה ביעד תשפיע על המצב במדינה?
״האנרגיות המתחדשות, שמחליפות ייצור חשמל בגז טבעי, מביאות לצמצום פליטות גז החממה, שתורמות להתחממות הגלובלית ולהפחתת זיהום האוויר, שנוצר כתוצאה מהפקת גז טבעי. הקמת מערכת סולארית ביתית ממוצעת שווה לשתילה של יער שלם של 600 עצים מבחינת הפחתת פליטות. זה הצעד המשמעותי ביותר שמשק בית יכול לעשות להפחתת פליטות".
לדברי אייפר, יצור חשמל סולארי על גגות של בנייני מגורים מקרב את יצור החשמל למקום שבו צורכים אותו ("כי מרבית האנרגיה בישראל נצרכת בערים") וכך מצטמצם הצורך בהקמה של תשתיות הולכת חשמל, שהן "יקרות, לוקח זמן להקים אותן והן גם פוגעות בסביבה".
בנוסף, לפי אייפר לגגות סולאריים יש יתרון גדול מבחינת הביטחון באנרגיה של ישראל, שהיא "אי אנרגטי" כמעט לכל דבר ועניין. "אנרגיה מתחדשת תורמת לגיוון משק אנרגיה (היום למעלה מ-70% מהחשמל מיוצר מגז טבעי), לביזור שלו (היום מרבית החשמל מיוצר בכ-15 אתרי ייצור גדולים שהם גם פגיעים יותר והמטרה היא לעבור למשק חשמל שבו מיוצר החשמל במאות אלפי אתרים) ולהגדלת העצמאות שלו (הפחתת התלות של ישראל בייבוא דלקים כמו פחם ונפט)", הוא אומר.
מה האינטרס של בית פרטי לעבור לגג סולארי?
"משקי הבית שמתקינים מערכת סולארית נהנים ממקור הכנסה בטוח עם תשואה נאה (15% בשנה ואף מעבר לכך) ומהגדלת הביטחון באנרגיה שלהם (במקרה של הפסקות חשמל, למשל, משק הבית יכול להמשיך לצרוך את החשמל שהוא מייצר על הגג)".
"הקמה של מערכת סולארית היא עסק מאוד משתלם. החזר ההשקעה שלה נע בין חמש לשבע שנים ולאורך 25 שנות הפעילות שלה, מדובר באפיק השקעה מהמשתלמים שיש ובעידן של יוקר מחיה מאמיר, מערכת סולארית היא השקעה טובה ובטוחה שחבל לוותר עליה", אומר אייפר.
"עדיין לא בקצב המתאים"
אם זה כל כך מוצלח, למה יש כל כך מעט גגות סולאריים בבתים?
״יש סיבות שורשיות ומורכבות שקשה יותר לפתור אותן ושהביאו לאיחור בנושא״, אומר ד"ר דניאל מדר, שותף מייסד ב-SP Interface, ומומחה עצמאי לאנרגיה וסביבה. ״ישראל גילתה גז טבעי לפני 20 שנה לערך ואחרי 60 שנה כמעט ללא משאבים טבעיים בתחום האנרגיה, זה היה הביא להתלהבות רבה. מאז, למדינה קשה לשחרר מהסיפור הזה, והיא שמה את כל האנרגיה והמשאבים שלה על גז טבעי".
"הבעיה היא שכבר אז נושא האנרגיות המתחדשות ואגירה כפתרון מוצלח יותר מגז טבעי החל להתפתח, אבל ישראל נשארה עם הגז הטבעי גם מבחינת הקשב הרגלטורי", הוא מוסיף. "ב-2009, כשהתחילו להתעסק יותר בנושא של אנרגיות מתחדשות, זה היה יותר כדי לצאת מידי חובה ולהראות לעולם שאנחנו בסדר, אבל היה קשה למקבלי ההחלטות במדינה להבין שגז טבעי זה לא הכל. התעלמו מבעיות כמו זיהום אוויר ותלות במקורות ריכוזיים ופגיעות מבחינה ביטחונית - וכל דבר אחר לא קיבל מספיק תשומת לב ותקציבים".
"מדובר בעשרות מיליארדים שהמדינה סיבסדה או השקיעה בתחום של הגז. מנגד, הגז הגיע מאוחר מדי, כאשר כבר נמצאו פתרונות אחרים והרבה יותר מוצלחים. פאנלים סולאריים הם אחד מהם", מוסיף ד"ר מדר.
"עד 2017, קידום התחום הסולארי לא היה רציני, אלא נישתי, אבל מאז הקלו על הקמת גגות סולאריים על גגות מבחינה ביורוקרטית, מה שהאיץ את התחום. בשנים האחרונות כן יש התקדמות בתחום ושיפור במצב, אבל זה לא מספיק בהשוואה ליעד. זה מתחיל לחלחל אבל זה עדיין לא בקצב המתאים - ישראל התחייבה להיקף מסוים של אנרגיות מתחדשות, אבל היא פעם אחר פעם לא עומדת בזה", מדר אומר.
מאבק שלא נגמר
אחד הכלים הממשלתיים שאמורים לסייע לעמוד ביעדי האנרגיה של המדינה היא תוכנית "המאיץ" למעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות - שמטרתה לקדם הקמה של גגות סולאריים על מבני ציבור, בתי מגורים, עסקים, פרויקטים של התייעלות וניהול אנרגיה, מעבר לתחבורה חשמלית, ועוד.
"עשרות רשויות כבר מעורבות, חלקן מצמצמות את השימוש באנרגיה מזהמת גם ביוזמות עצמאיות". טוען אייפר. "משרד האנרגיה והתשתיות רואה בשלטון המקומי שותף מרכזי בקידום המעבר לאנרגיה מקיימת. הממשלה קבעה יעדים שאפתניים בתחום של האנרגיות המתחדשות, התייעלות בצריכת האנרגיה, מעבר לתחבורה חשמלית והפחתת פליטות. לרשויות המקומיות יש תפקיד מרכזי מאוד בהשגת יעדים אלו, שכן הן בעצמם צרכניות אנרגיה גדולות מאוד (צורכות קרוב לשלושה אחוזים מצריכת החשמל במשק) ויש להן יכולת לחולל את מהפכת האנרגיה המקיימת בקרב העסקים והתושבים שבתחומן".
"בשנים האחרונות המשרד תמך במאות מיליוני שקלים במאות פרויקטים של רשויות מקומיות״, אייפר מסביר, ״בדגש על רשויות בפריפריה, מיעוטים ובעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך. המשרד גם מפרסם שורה רבה של מדריכים ומדדים גם מבחינת הנגשת המידע, המאפשרים לרשויות להבין איפה הן מדורגות בתחום האנרגיה בהשוואה לרשויות אחרות", אייפר מסכם.
כיצד צפוי הגדול בהקמה ובשימוש בחוות שרתים לתחום הבינה מלאכותית להשפיע על צריכת האנרגיה בישראל?
"בינה מלאכותית הוא תחום שעולה מאוד בשנים האחרונות ויש לו השפעה מאוד גדולה על צריכת אנרגיה. לחוות השרתים יש צריכת חשמל גבוהה מאוד, הנדרש להפעלת כח המחושב ולקירור מערכות המחשוב".
בגלל אופייה הטכנולוגי של ישראל, יש ביקוש רב להקמת חוות שרתים בישראל ואנחנו מאמינים כי מגמה זו תימשך. הקמה משמעותית של חוות שרתים צפויה להגדיל את צריכת החשמל בישראל, מה שמחייב אותנו כמשק האנרגיה להיערך מבעוד מועד ליכולת ייצור חשמל גדולה יותר - כדי לספק את הביקוש ההולך וגדל".
איך עושים זאת?
"אנחנו שואפים שחלק גדול מהגידול בכושר ייצור החשמל הנדרש לתת מענה לחוות השרתים והבינה המלאכותית, יגיע מהגדלה משמעותית של היקף מתקני האנרגיה המתחדשת בישראל. הבעיה עם אנרגיה סולארית, כמובן, היא שאנרגיה זו מיוצרת רק במהלך היום. לכן, על מנת לנצל אותה בצורה מיטבית יש צורך להקים לצידה מערכות אגירה - סוללות ליתיום בעיקר, שנטענות על ידי המערכות הסולאריות במשך היום ואז פורקות את החשמל בחזרה לרשת בשעות החושך. באמצעותן ניתן ׳ליישר׳ את עקומת החשמל בארץ ולספק חשמל בצורה מספיקה במשך כל שעות היום", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו