זר לראש לשבועות: מה בעצם הבעיה עם פרחים מפלסטיק?

חג שבועות מתקרב והגננת ביקשה לשלוח את כל הילדות והילדים לחגיגת שבועות בגן עם זר פרחים על הראש. מסורת יפה בסך הכל, אלא שבמרוץ החיים שבין עבודה להורות, שזירת זר פרחים בלילה שלפני נשמעת כמו עוד מטלה מתישה שמצטרפת אל הררי הכביסה שצריך לקפל והכלים שצריך לנקות.

משום שאני גם רוצה להיות אימא משקיעה, וגם לא לשקוע בעצמי, ניסיתי לחשוב מה האופציות שעומדות בפניי. אפשר לקנות זר מושקע לראש מחנות פרחים, אלא שאני מנסה לצמצם הוצאות. עוד אפשרות היא לנסות את מזלי בזר "עשי זאת בעצמך", אבל זה, כאמור, כרוך בטרחה לא מבוטלת. אפשרות נוספת היא לקפוץ לאחת החנויות שמוכרות מגוון חפצים ובגדים בזול ולרכוש זר לראש מפלסטיק. על פניו, האופציה האחרונה היא הקלה והזולה ביותר, אבל גם לה יש מחיר - סביבתי.

נפט על הראש

לפי ד"ר מיטל פלג מזרחי, עמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל החוקרת אופנה בת-קיימא ופסולת טקסטיל, לזר פרחים לראש מפלסטיק יש משמעות כפולה מבחינה סביבתית. ראשית, כדי לייצר פלסטיק משתמשים בתוצרי לוואי של תעשיית הנפט, שההפקה והשריפה שלו מובילות לפליטות של גזי חממה המזרזות למשבר האקלים. שנית, לפריטי פלסטיק, במיוחד לאלו המורכבים מכמה סוגי פלסטיק, כפי שאפשר לראות בהרבה זרים לראש – סוג פלסטיק אחד בעלי הכותרת של הפרחים וסוג אחר בגבעול שלהם, למשל – לרוב אין תהליכי טיפול ייעודיים לפירוק ולמִחזור. "יעברו כמה מאות שנים עד שהפלסטיק יתפרק - אם בכלל", היא אומרת. "כך שהפלסטיק יהפוך לפסולת מיותרת שתישאר כאן אחרינו ואחרי הנכדים שלנו".

השימוש בפרחים מפלסטיק לא מוגבל, כמובן, רק לחג השבועות. הם נפוצים גם בעולם האופנה. "בשנה שעברה המט גאלה, אירוע האופנה הגדול של השנה, עסק ב'סוד הגן הנעלם' ונעשה בו שימוש באלפי פרחים מפלסטיק", מציינת פלג מזרחי. לדבריה, כשמדובר בלבוש שלנו, "אין שום סיבה להשתמש בפלסטיק לייצור פרחים. הן מנקודת מבט סביבתית והן מנקודת מבט פונקציונאלית ואסתטית. בגדים העשויים מסיבים טבעיים עם פרחים רקומים או תפורים, למשל, ייראו משמעותית טוב יותר, יחזיקו מעמד בארונות שלנו שנים רבות יותר ויקלו על הסביבה".

התלות הגוברת של תעשיית האופנה בפלסטיק היא חלק מבעיה רחבה יותר. על פי דוח שפורסם על ידי Changing Markets Foundation, סיבים סינתטיים מיוצרים ממשאבים מוגבלים כמו נפט וגז טבעי. הם מהווים יותר משני שליש ממרכיבי הבגדים ברחבי העולם – ובראשם פוליאסטר. הבעיה לא מסתיימת בתהליך הייצור; כ-2 מיליוני טון של מיקרו-סיבים משתחררים לאוקיינוס מדי שנה ומזהמים אותו.

חרדה אקולוגית

כמו כמעט כל דבר בהורות, גם במקרה של משהו פעוט לכאורה כמו זר לראש, רגשות אשם עזים מלווים כל בחירה. במקרה שלי, הדבר נכון במיוחד כששוקלים את ההשלכות הסביבתיות. מחשבות על העולם שאשאיר לבן שלי מובילות אותי לחשוב לא מעט על מהן החלופות הידידותיות ביותר לסביבה.

"חרדה אקולוגית היא תחושת דאגה עמוקה לעתיד העולם נוכח שינוי האקלים והמשברים הסביבתיים", אומרת ד"ר גל חגית קרסו רומנו, ראש חטיבת קיימות בתל חי-אוניברסיטה בהקמה ובוגרת תוכנית ממשק. "עבור הורים, החרדה הזו מקבלת ממד נוסף - היא נוגעת לדור הבא ולחינוך".

מעבר להשפעה הסביבתית הישירה של פסולת הפלסטיק, בחירת זר לראש יכולה גם להשפיע בעקיפין על הקשר של ילדים לטבע ועל המסרים שהם מקבלים. "המסר שהילדים מקבלים אינו תלוי רק בחומר שממנו עשוי הזר, אלא בעיקר במה שנאמר להם סביבו", מסבירה קרסו רומנו. לדוגמה, הכנת זר מפרחים אמיתיים יחד עם הילדים, והסבר של הרציונל: "אף על פי שבדרך כלל לא קוטפים פרחים, הפעם הבחירה נעשתה ספציפית כדי להימנע משימוש בפלסטיק וכדי לטפח חיבור אמיתי לריח, לצבע ולמרקם של הצומח", תספק לילדים שיעור מורכב, אך בעל ערך, על התחשבות וקשרים בין ערכים.

אם בוחרים לקטוף פרחים להכנת זר לראש, חשוב לעשות זאת באחריות ולבחור את הפרחים בקפידה.

לדברי קרסו רומנו, עדיף להשתמש בפרחי גינה הגדלים על שיחים או בצמחים גדולים כמו לוונדר או מרווה עם פריחה סגולה, או אפילו היביסקוס. צמחים אלו צפויים להתחדש יחסית מהר. כדאי גם לקחת בחשבון שזרים טבעיים רבים כוללים רכיבים שאינם מתכלים כמו חוטי מתכת, חוטי ניילון וסרטים, מה שאומר שהם לא בהכרח "פתרון נקי" לחלוטין.

"מחקרים מחזקים את הרעיון שהקשר בין ילדים לסביבה מתפתח דרך שיח והסבר, ולא רק דרך החפצים עצמם", היא אומרת. "למשל, מחקר שפורסם ב-2022 מצא שחינוך סביבתי המבוסס על נרטיב, כמו סיפורים או הסברים מותאמים לגיל, שיפר משמעותית את הידע והעמדות הסביבתיות של ילדים בני 8-6. לכן, הבחירה בין זר אמיתי לזר פלסטיק אינה חד-משמעית. העיקר הוא ללוות את הבחירה בשיחה פתוחה עם הילדים, להסביר את השיקולים הסביבתיים והערכיים, ולעודד אותם לחשוב ולהרגיש חלק מהעולם הטבעי שסביבם".

הסיבה הבסיסית לעידוד חיבור לטבע היא משמעותית. "חיבור לטבע נמצא קשור לרמות גבוהות יותר של רווחה נפשית, להפחתת סטרס, לשיפור הקשב, ואפילו לתחושת משמעות", אומרת קרסו רומנו. "כלומר, זה לא רק טוב לסביבה, זה טוב לנו כבני אדם".

לשמור על שפיות

בסופו של דבר, הצלחתי להשיג זר לראש מפלסטיק יד שנייה. אומנם הפרחים מהפלסטיק גורמים לי להרגיש שזה סוג של פשרה, אבל לפי קרסו רומנו יש פה הזדמנות להעביר "מסר סביבתי חשוב - כזה שמדגיש שימוש חוזר, הימנעות מצריכה מיותרת ומניעת פגיעה בטבע."

פלג מזרחי דוגלת בתפיסה של "אקולוגיה שפויה". "האם 'להתאבד' על זר הפרחים שווה את זה? בעיניי לא. האם להימנע כגישה מצעצועי פלסטיק זולים ושבירים, לטובת משחקים יד שנייה כאורח חיים? בהחלט כן", היא מסכמת. "אם הזר כבר אצלך, אין סיבה שלא להשתמש בו, בטח ובטח אם הוא יד שנייה. המטרה היא להימנע מפלסטיק מיותר. אבל ברגע שזה שם, לא נכון בעיניי להפוך אותו לזבל ולייצר משהו חדש במקומו".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.