החברה להגנת הטבע: צו החיסיון של קצא"א מחמיר יותר מזה של המוסד - זה מגוחך

החברה להגנת הטבע, הגישה היום (ראשון) לאתר התזכירים הממשלתי, את התנגדותה להארכת החיסיון של חברת קצא"א, בשנה וחצי, כפי שמבקשת קצא"א. את ההתנגדויות, ניתן להגיש עד מחר (שני), בבוקר ועד כה, הוגשו כ- 120 התנגדויות, מטעם גופים, ארגונים והציבור הרחב.

גם התנועה לחופש המידע, הגישה התנגדות להארכת החיסיון, שלדבריה: "פוגע אנושות בעקרונות יסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל, וביניהם - שקיפות, מינהל תקין ואמון הציבור, וכן מתעלם מהאינטרס הציבורי הרחב, להחלת כללי השקיפות על פעילות חברה ממשלתית".

על פעילות חברת קצא"א - קו צינור נפט אילת אשקלון, הוטל בשנות ה-50 של המאה הקודמת צו חיסיון רחב הכולל את כל פעולותיה, זאת משום שהחברה עסקה בהזרמת נפט מאיראן לישראל. החיסיון שהוטל היה גורף וכלל מניעת כל ביקורת על החברה ועל החומרים שהיא מאחסנת ומשנעת. אולם כיום החברה לא מעבירה נפט מאיראן ולכן לטענת ארגוני סביבה וארגוני שקיפות חברתית אין טעם להטלת חיסיון כה גורף על החברה, שכולל חלק מפעילותה וכן שכר בכירה ובעלי המניות בה.

בגלל החיסיון הגורף, לא ניתן לדעת היום אילו חומרים מאחסנת החברה, אילו תוכניות יש לה בתחום מפגעים סיביבתיים שיווצרו לאורך הזרמת הנפט פריקתו ואחסונו - ועוד.

החיסיון הזה צומצם בשנה שעברה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אולם הוא עדיין משמעותי יותר מהחיסיון שיש על חברות ביטחוניות ישראליות אחרות.

בהתנגדות החברה להגנת הטבע נכתב: "בעבר, קצא"א הישנה הייתה מעורבת בעיסקאות בעלות היבטים ביטחוניים. קצא"א החדשה, כבר אינה נמצאת במגעים עם איראן, למשל, ולכן ההצדקה המקורית להטלת החיסיון אינה תקפה כיום. למיטב ידיעתנו, הגוף היחיד בארץ, שעליו חל צו חיסיון דומה, הוא המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וגם צו זה אינו כה כבד, בהשוואה לצו החיסיון של קצא"א".

בהתנגדות מציינת החברה להגנת הטבע כי "המידע אודות כמויות הנפט המשונע לישראל, הוא מידע קריטי ביותר, לצורך הדיון הציבורי ברגולציה הסביבתית וההגבלות הנדרשות, במקום בעל רגישות וערכיות סביבתית, כמפרץ אילת, ולכן - ההגבלה הקיימת כיום, היא מגוחכת במיוחד, משום שכל בר דעת, יכול כיום לעקוב אחר תנועת מכליות, באתרי אינטרנט ייעודיים. מכאן, שברור כי נוסח הצו, במתכונתו הנוכחית, הינו גורף ובלתי סביר בעליל".

בעתירה מצויין עוד כי "החשיבות שבהסרת החיסיון, היא גם לאור ההיסטוריה העשירה והעגומה ביותר של קצא"א, בגרימת אסונות סביבתיים, דבר המחדד את החשיבות שבקבלת מידע אמין ומהיר, על פעילות קצא"א, שמסתירה רבות מפעולותיה. עוד נציין, כי צינור הנפט היבשתי נמצא במצב ירוד והוא מאוכל במקומות רבים, כאשר בנקודות מסוימות, לאורך הצינור, נרשמו 70% איכול, קרי נותר רק 30% מעובי דופן הצינור".

עוד טוענת החברה, כי "מכלי האגירה של הנפט באילת ואשקלון, מהווים מפגע סביבתי חמור, הגורם זיהומי אוויר משמעותיים. מפגעי הריח הקשים, להם גורם הנפט במכלים, פוגעים בבריאות ואיכות חייהם של תושבים רבים, שאף נקטו בהליכים משפטיים נגד החברה. לכך יש להוסיף את הסיכון למתקני ההתפלה המצויים בקרבת נמל אשקלון, המספקים מי שתייה לתושבי המדינה; את הסיכון הביטחוני לתושבי אשקלון, במקרה של פגיעת טילים מרצועת עזה, במכליות נפט בנמל; ואת הסיכון שדליפת נפט במפרץ אילת, תשמיד את שונית האלמוגים הנדירה שבו, ובכך לא רק תמיט אסון סביבתי בלתי הפיך, אלא גם תפגע קשות בתיירות לאילת ותסב לעיר נזקים כלכליים חמורים".

מקצא"א נמסר: "קצא"א אינה מבקשת החיסיון, אלא המדינה ומשרד האוצר משיקולי המדינה, וקצא"א אינה צד לבקשה".