המשרד להגנת הסביבה: ישראל רחוקה מיעדי צמצום השימוש בדלקים מזהמים

ממשלת ישראל, בהובלת המשרד להגנת הסביבה, הגישה את דוח השקיפות הדו-שנתי (BTR) הראשון שלהמדינהלאמנת האקלים של האו"ם. הדוח סוקר את המאמצים הלאומיים בהתמודדות עם משבר האקלים - ומצביע על כך שההתקדמות אינה מספקת: בקצב היישום הנוכחי, עד שנת 2030 צפויה ירידה של 19% בלבד בפליטות גזי החממה, לעומת היעד של 27%, שאליו התחייבה ישראל.

לפי הדוח, משבר האקלים בישראל מחמיר בקצב מהיר, עם שיאים חדשים של בצורת ויובש. כדי להתמודד עם המשימה, נדרשת היערכות ממשלתית מקיפה, הכוללת תכנון יסודי והשקעה בהתאמה לאתגרי האקלים. בין היתר, נדרשת השלמה של מפות סיכונים שיאפשרו ניתוח מלא של האיומים האקלימיים בישראל.

אחד ההישגים שכן נרשמו בדוח נוגע להפחתת השימוש בפחם: בשנת 2022 נפלטו בישראל כ-81 מיליון טונות גזי חממה - עלייה מתונה של כ-0.4% בלבד לעומת 2015 - זאת למרות הכפלה של הביקוש לחשמל באותה תקופה.

ההפחתה הושגה בזכות מדיניות לצמצום העומס ביחידות הפחמיות, שהובילה לירידה של כ-43% בצריכת הפחם. כמו כן, חלה עלייה בשיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות - מכמעט אפס ב-2015 לכ-10% ב-2022.

בנוסף, הממשלה והכנסת אישרו לראשונה מתווה למס פחמן, המכוון להפנמת עלויות הנזקים הסביבתיים של שימוש בדלקים פוסיליים במסגרת מס הבלו.

נדרשת פעולה מיידית

הדוח כולל תחזיות לפליטות עד שנת 2040. לפי התחזיות, ללא שינוי במדיניות - קצב ההפחתה יואט, וישראל תתרחק עוד יותר מהמדינות המפותחות בתחום זה. לעומת זאת, יישום מלא של התוכניות הקיימות יאפשר עמידה ביעדי 2030.

לכן, נדרשת פעולה מיידית מצד הממשלה, כולל אישור סופי לחוק האקלים, גיבוש תוכנית לייעול השימוש באנרגיה, האצת מעבר לאנרגיות מתחדשות ותחבורה חשמלית, צמצום הטמנת פסולת, אכיפה בלכידת מתאן ממטמנות, וסיוע לרשויות המקומיות בתכנון תוכניות היערכות לשינוי אקלים.

במקביל, גם ארגון ה-OECD קרא, בסקירה שהוגשה לממשלה באפריל, ליישום פעולות נוספות בכל מגזרי המשק.

מלבד דוח ה-BTR, הוגשה במארס 2025 לאו"ם גם תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי האקלים - שלב המיפוי (NAP). זו הפעם הראשונה שישראל מגישה תוכנית כזו לאמנת האקלים, והיא כוללת מיפוי סיכונים וניתוח דרכי פעולה להתמודד עם השפעות שינוי האקלים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "חייבים לפעול עכשיו כדי שנוכל לעמוד ביעדי האקלים של ישראל".

על כתיבת דו"ח ה-BTR היה אמון צוות המשרד בראשות ד"ר גיל פרואקטור, בליווי חברת אקוטריידרס. את תוכנית ההיערכות הובילו ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף חוסן אקלימי, והנד חלבי, מנהלת תחום חוסן אקלימי.

היערכות בתחום האנרגיה והמים

במקביל, פרסם לראשונה משרד האנרגיה טיוטה לתוכנית לאומית להיערכות לשינוי האקלים במערך האנרגיה והמים, שהועמדה להערות הציבור. התוכנית כוללת דרישות חדשות במכרזים של מתקני ייצור, לקביעת תנאי סף להקמה סמוך לחוף, שיפור תחזיות אקלימיות קצרות טווח, וחיזוק תשתיות ומערכי אחזקה וניהול במצבי קיצון.

בנוסף, התוכנית קוראת להרחבת יכולות אגירת החשמל, פיתוח רשתות חשמל חכמות, חיזוק תשתיות גז מול סערות ימית, פיתוח תשתיות אגירה יבשתית למצבי חירום, הרחבת אחסון דלקים ומעבר מדורג לדלקים סינתטיים ומתחדשים. בתחום המים מוצע להגדיל את יכולות ההתפלה, לשפר את מערכות ההולכה ולפתח פתרונות לניצול חוזר של מים.