"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יום כדור הארץ

דוח חדש ומטריד: ישראל מתחממת, כורתת עצים בצורה נרחבת וטובעת בפסולת

מרכז טאוב מפרסם מחקר מטריד בנוגע למצבה הסביבתי של ישראל ערב יום כדור הארץ • "בעשור האחרון הטמפרטורה בישראל הייתה גבוהה בממוצע ב-1.8 מעלות לעומת 1950-1979" • משקל האשפה לנפש גבוה ב-157 קילוגרם מהממוצע ה-OECD • "נמשכת המגמה של דחיקת השטחים הפתוחים לטובת בנייה חדשה למגורים"

,עודכן
0השמעה
מטמנת פסולת (ארכיון). צילום: דודו גרינשפן

מחקר חדש שנערך על ידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ושמפורסם לרגל יום כדור הארץ שחל מחר (שלישי) חושף תמונה עגומה ועצובה בכל הנוגע לקצב ההתחממות של ישראל עקב תהליך שינויי האקלים בעולם.

כן מראה הדוח כי ישראל מצויה במצב גרוע בכל הקשור להתמודדות שלה עם הפסולת הרבה במדינה. כישלון חמור נוסף עליו מעירים עורכי המחקר קשור לתופעת כריתת העצים בישראל - זאת למרות ההבנה וההכרה העולמית בתרומתם של עצים לשיפור הסביבה המצויה בסמוך להם (הפחתת חום, זיהום אוויר וזיהום רעש).

בנוגע להתחממותה של ישראל קובעים החוקרים, כי "בעשור האחרון הטמפרטורה בישראל הייתה גבוהה בממוצע ב-1.8 מעלות לעומת הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 1950-1979". התברר עוד, כי "העלייה בחודשי הקיץ היא משמעותית יותר ובשמונה השנים האחרונות הייתה גבוהה ב-2.8 מעלות לעומת הממוצע בשנים 1950-1979".

שרב בתל אביב (ארכיון). קצב התחממות מדאיג,צילום: קוקו

691 ק"ג פסולת לשנה

כאמור, תמונה עגומה נחשפת במחקר גם בנוגע למערך הטיפול בפסולת בארץ. "ישראל נמצאת בפיגור משמעותי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ומטפלת בה בשיטה הכי פחות מומלצת – הטמנה". החוקרים מציינים עוד כי "ישראל מתאפיינת בשיעורים גבוהים במיוחד של ייצור פסולת לנפש. ב-2020 עמד משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל על 691 ק"ג לשנה, לעומת 534 ק"ג לנפש בממוצע במדינות ה-OECD".

הפסולת הזאת ברובה מועברת להטמנה כאשר בישראל כ-80% מהפסולת מוטמנת– לעומת ממוצע של כ-40% במדינות ה-OECD". בשל כך, חל "גידול מתמיד בפליטות של גז החממה מתאן, שנפלט מאתרי ההטמנה".

כידוע, גז המתאן אחראי לכ-20% מהעלייה בקצב שינוי האקלים העולמי ויש לו גם השפעות בריאותיות עקיפות: הוא תורם להיווצרות אוזון קרקעי, שהוא מזהם אוויר מסוכן הגורם למחלות בדרכי הנשימה ונמצא קשור גם לאירועים לבביים ולמחלות לב.

כריתת עצים (ארכיון). בין המדינות המובילות ב-OECD בגריעת שטחים פתוחים וכריתת עצים,צילום: gettyimages

242 אלף עצים כרותים

בתחום כריתת העצים בישראל מתברר ש"בין 2021 ל-2023 נכרתו כ-242 אלף עצים ברישיון, רובם לטובת בניית שכונות חדשות והשאר במסגרת מיזמים של התחדשות עירונית. זאת למרות שלעצים תפקיד קריטי בהפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספרה, במיתון הטמפרטורה ובהפחתת עומסי חום ובשיפור איכות האוויר, כמו גם השפעה חיובית על בריאות האדם, כפי שהוכח במחקרים רבים. למרות זאת, ישראל היא בין המדינות המובילות ב-OECD בגריעת שטחים פתוחים וכריתת עצים".

החוקרים ניתחו את רישיונות הכריתה שניתנו בשנים אלו ומצאו שכ-35% מהעצים נכרתו במסגרת רישיונות גדולים במיוחד של 1,000 עצים ומעלה. על פי רוב הרישיונות הגדולים ניתנים לצורך הקמת שכונות חדשות, ולצידם ניתנים מדי שנה אלפי רישיונות לכריתת עץ בודד או מספר עצים בלב אזור עירוני. כמו כן מתברר כי "נמשכת המגמה של דחיקת השטחים הפתוחים לטובת בנייה חדשה למגורים".

ד"ר מאיה שדה, ראש היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, אומרת: "משמעותה של עליית הטמפרטורה המוצגת בתרשימים היא הרבה מעבר לנתון סטטיסטי. למצב זה שצפוי להמשך ולהקצין השפעה מיידית על הרגלי החיים ואיכותם, הבריאות, החברה והכלכלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר