מזון בשווי עשרות מיליארדי שקלים נזרק לפח: "זה מתגלגל לכיס של הציבור"

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר את הדוח השנתי על כמות אובדן המזון בישראל לשנת 2023 והמחצית הראשונה של 2024. על פי הנתונים, ערכו הכספי של המזון האובד בישראל ולא מנוצל כל שנה עומד על כ-24.3 מיליארד שקלים. בנוסף לכך, מלחמת חרבות ברזל הגדילה את היקף אובדן המזון בארץ בעוד כ-1.6 מיליארד שקלים.

הדוח השנתי, שמתפרסם על רקע המלחמה על ידי לקט ישראל ו-BDO, חושף תמונה מטרידה של בזבוז המזון בישראל. במהלך שנת 2023, אבדו 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה אפקטיבית של 3% לעומת השנה הקודמת, כאשר אובדן המזון מהווה כיום 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.

הדוח, שנערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ומתבסס על נתוני הלמ"ס, מציג ניתוח מקיף של השפעות המלחמה על אובדן מזון והביטחון התזונתי בישראל. המלחמה הוסיפה נזק כלכלי של 1.6 מיליארד שקלים ב-9 חודשי הלחימה הראשונים (עד סוף יוני 2024), מתוכם כמיליארד שקלים בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקלים מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקלים מעלויות בריאותיות בשל הגידול באי-הבטחון התזונתי.

הפגיעה בחקלאות הישראלית הייתה משמעותית במיוחד, כאשר 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון. הירידה החדה במספר העובדים הזרים, שהגיעה עד ל-59% בחודשים הראשונים למלחמה, גרמה לאובדן של 228 אלף טון תוצרת חקלאית. מדובר במזון שיכול היה להזין מאות אלפי משפחות בתקופה קריטית זו.

מאחורי המספרים היבשים מסתתרת מציאות קשה - 1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, גידול מ-1.4 מיליון בשנת 2022. מספר זה צפוי לעלות בחדות בשל המצב הביטחוני והכלכלי המתמשך. ההשלכות ניכרות גם בהיבט הכלכלי, כאשר המשק משלם 5.5 מיליארד שקלים בשנה על הוצאות בריאות עודפות הקשורות לתזונה לקויה, עלייה מ-5.2 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.

הנתונים מלמדים כי כמחצית מהמזון האבוד - 1.2 מיליון טונות בשווי 8.6 מיליארד שקלים, הוא מזון ראוי למאכל ובר הצלה. פוטנציאל ההצלה העיקרי נמצא בשלב הקמעונאות וההפצה (4.5 מיליארד שקלים) ובשלב החקלאי (2.1 מיליארד שקלים). הצלת מזון זו יכולה לתת מענה מלא ולסייע לביטחון התזונתי של כלל אזרחי המדינה והאוכלוסיות הנזקקות בפרט וכך גם לצמצם את הפערים החברתיים שהולכים ומעמיקים.

מעבר לפן החברתי, אובדן המזון מהווה גם נזק סביבתי בהיקף של 4.1 מיליארד שקלים בשנה. סכום זה כולל 1.6 מיליארד שקלים באובדן משאבי טבע, 1.6 מיליארד שקלים בפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, ו-0.9 מיליארד שקלים בעלויות טיפול בפסולת מיותרת.

"המלחמה חשפה את השבריריות של מערכת המזון בישראל," אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "228 אלף טון של תוצרת חקלאית הלכו לאבדון במהלך בחודשי הלחימה, בזמן שמשפחות רבות הצטרפו למעגל העוני. הדוח מוכיח במספרים: השקעה של שקל בהצלת מזון מחזירה למשק פי עשרה ומטיבה עם עשרות אלפים מאזרחי המדינה. בעלות של 1.2 מיליארד ₪ נוכל להציל מזון בשווי 4.3 מיליארד שקלים ולחסל את אי הביטחון התזונתי בישראל. זוהי לא רק החלטה כלכלית נכונה, אלא גם מוסרית."

לאור הממצאים, הדוח מציע שני צעדים מרכזיים לפתרון: קביעת יעד לאומי לצמצום אובדן המזון, והקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון.

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "צמצום אובדן ובזבוז מזון הוא אתגר סביבתי, חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "ההערכה היא שכ-1.5 מיליון ישראלים חיים כיום באי-ביטחון תזונתי, ושעלויות הבריאות המתלוות לכך עומדות על כ-370 מיליון שקלים. אנו נדרשים לשתף פעולה לצורך הצלה והנגשה של מזון בריא ברוח המלצות התזונה הלאומית של משרד הבריאות, זאת על מנת להבטיח כי מזון בריא יהיה נגיש וזמין לכל משק בית".

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדוח: "אובדן מזון של 24.3 מיליארד שקלים מהווה כחמישית מתקציב הביטחון המוגדל של ישראל. עלות אובדן המזון מתגלגלת לכיסו של הציבור ומגדילה את הנטל הכלכלי שגדל בעקבות המלחמה. במסגרת מדיניות השיקום שלאחריה, יש לחזק את החוסן הכלכלי של החקלאות בישראל, להבטיח הקטנת היקף אובדן מזון בשגרה ובחירום, ולגבש מדיניות לאומית להצלת מזון. כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר תועלת משקית של 10.3 שקלים, ולכן מהווה השקעה לאומית כחלק ממאמצי חיזוק הכלכלה לאחר המלחמה".