"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החורף הנוכחי - היבש ביותר במאה השנים האחרונות בישראל: "תהליך איטי אבל מדאיג"

בשירות המטאורולוגי מסמנים מגמה של התמעטות גשמים ועליית טמפרטורות • הנפגעים העיקריים - החקלאות ומי התהום: "החקלאי יצטרך להשקות על ידי מים שהוא יקנה או שהוא יוותר על הגידולים" • בישראל מתכוננת להתמודדות ארוכת טווח: "יש 5 מתקני התפלה, עד סוף השנה יופעל עוד מתקן"

,עודכן
0השמעה
פגיעה קשה בחקלאות. ממטרות בשדות בחורף שחון. צילום: אייל מרגולין, ג'יני

החורף השחון שפוקד את ישראל השנה מעורר דאגה חמורה בקרב המומחים, הן בשל ההשלכות המיידיות על החקלאות והן בשל ההשפעות ארוכות הטווח על משק המים. "מדובר למעשה בחורף הכי יבש במאה השנים האחרונות", קובע יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים. "יש לנו נתונים רציפים מאז שהשירות המטאורולוגי הוקם בארץ על ידי שלטונות המנדט, ומעולם לא נמדדה שנה כה שחונה".

"השינוי המרכזי, שישפיע מאוד בעיקר על החקלאות ועל מי התהום, הוא אופן ירידת הגשמים בארץ", מתריע ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי. "פשוט יהיו פחות ימי גשם, וכשירד גשם - אלו יהיו גשמי זעף". גבעתי מדגיש כי "גשם חזק שיורד במהירות ובעוצמה תוך כמה שעות הוא גשם מבוזבז כי הקרקע לא יכולה לקלוט אותו".

מספר גשמי זעף מבוזבזים שהקרקע לא יכולה לקלוט,צילום: יהושע יוסף

המגמה: פחות גשם, יותר חום

ד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים בשירות המטאורולוגי, מצביע על מגמה מדאיגה: "על ציר זמן לאורך השנים רואים תהליך איטי של התמעטות הגשמים והתחממות של ישראל. זה תהליך איטי לאורך הרבה זמן, אבל זו מגמה כללית שמתפתחת ומאוד מדאיגה אותנו".

עם זאת, פורת מבהיר כי אין מדובר בתהליך דרמטי: "ברור שגם בעוד 20 שנה תל אביב וירושלים לא יהיו מדבר. אזורים שבחורף יורדים בהם 500-600 מילימטרים של גשם לא יהפכו לכאלו שיורדים בהם מעט מאוד גשמים".

פגיעה חמורה במקורות המים

"מי שרואה את מצב הנחלים בארץ, נחלי האכזב והנחלים שזורמים תמיד, רואה מייד את הזרימות הכמעט לא קיימות השנה", מתאר ליפשיץ. "אפילו בירדן הספיקה נמוכה ברמה היסטורית".

זרימות כמעט ולא קיימות. נחל עשוש בערבה התיכונה,צילום: תם לב אלדר

הבעיה מחריפה בשל אופי הגשמים: "היו מספר אירועי גשם בהם ירד בבת אחת גשם עוצמתי", מסביר ליפשיץ. "רוב הגשם הזה לא מחלחל לקרקע אלא זורם לים. הנזק המשני נובע מכך שהקרקע נרטבת קצת ואז מתייבשת. היובש הזה גורם לכך שהגשמים שיבואו בהמשך גם יתקשו לחלחל אל מי התהום".

החקלאים בחזית המשבר

החקלאים, המסתמכים על גידולי בעל, נפגעים במיוחד מהמצב. "כשיורד קצת גשם הרי שיש נביטה בשדות, אבל אין עוד גשמים שימשיכו להצמיח את היבולים האלו", מסביר ליפשיץ. "החקלאי יצטרך להשקות על ידי מים שהוא יקנה או שהוא יוותר על הגידולים. בכל מקרה מדובר בנזק כלכלי".

"החקלאי ייאלץ לקנות מי השקייה - או לוותר על הגידולים" (אילוסטרציה),צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

למרות התחזית הקודרת, ישראל מתכוננת להתמודדות ארוכת טווח עם המשבר. "בין השנים 2013-2018 היו 5 שנות בצורות רצופות", מזכיר ליפשיץ. "למדינה כיום יש 5 מתקני התפלה שמספקים 70 אחוז מכמות המים שנדרשת למדינה. עד סוף השנה יהיה פעיל עוד מתקן, עד סוף 2026 יהיה פעיל מתקן התפלה שביעי, ובקנה יש כבר הקמת מתקן התפלה שמיני שיהיה פעיל עוד 7 שנים. מבחינת משק המים ישראל במצב טוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר