המחיר הכבד של זיהום האוויר: גרם ל-5,510 מקרי מוות ב-2023

המשרד להגנת הסביבה פרסם הבוקר (חמישי) היום הערכה שביצעו ד״ר אילן לוי מהמשרד להגמנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות ולפיה ב-2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר, העיקר לחלקיקים עדינים (PM2.5), לחנקן דו חמצני ולאוזון.

משמעות התמותה המוקדמת היא אובדן של 66,576 שנות חיים בשנה (החישוב מתבסס על כך שמדובר בתמותה מוקדמת בכ-12 שנים, א"ג) משלושת המזהמים יחדיו. סך הנזק המשקי מפליטת מזהמי אוויר עמד על 22.5 מיליארד שקל.

מספר מקרי המוות המוקדם המוסברים על ידי חשיפה למזהמי האוויר מעל ערך הסף הנקבע, נע בטווח של 3,931-5,375 מקרי מוות בשנה כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים, 346 עד 628 מקרים כתוצאה מחשיפה לחנקן דו חמצני ו-348-575 מקרים כתוצאה מחשיפה לאוזון. סך כל מקרי התמותה המשולבת משלושת המזהמים נעה בין 4,641 ל-6,166 מקרי מוות מוקדם מידי שנה בישראל בשנים 2015-2023.

בהשוואה לנתונים דומים שחושבו למדינות באירופה אשר בהן ריכוזים דומים של מזהמים. *מספר המיתות בארץ נמוך משמעותית. ההסבר העיקרי לכך הוא האוכלוסייה הצעירה יותר בישראל, שאחוז התושבים מעל גיל 65 בה נמוך בהשוואה לאירופה.

ביחס לחלקיקים נשימים עדינים, בשנת 2020 הוערכו 44.4 מקרי מוות מוקדם בישראל למאה אלף אנשים בקרב כלל האוכלוסייה, לעומת זאת בסלובקיה, יוון ואיטליה, הוערכו שיעורי המוות המוקדם למאה אלף איש היו 71, 82 ו-88, בהתאמה.

הניתוח אינו כולל השפעות נוספות כגון תמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים (למשל חומרים מסרטנים), תחלואה מסוגים שונים ועומס על מערכת הבריאות (למשל בימי אשפוז).

בשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסייה בה חשופה להסעת אבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים לאורך מרבית ימות השנה. בנוסף לכך, קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות בישראל תורמים לריכוזים גבוהים של אוזון. תנאים אלו מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים יותר לעומת מדינות אחרות על מנת לצמצם ככל שניתן את ההשפעות השליליות של זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה.

ד"ר לוי אמר כי "בדוח זה נעשה שימוש במידע הסביבתי המפורט ביותר הזמין לנו ובנתוני הבריאות העדכניים ביותר על מנת לכמת את ההשפעה השלילית של זיהום האוויר בישראל המתבטאת בתמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים".