מחקר חדש קובע:עליית מפלס מי הים, עקב ההתחממות הגלובלית, תוביל לפגיעה קרובה יחסית בנמלי העמסת והובלת הנפט ברחבי הגלובוס. נמלים שאחראים במידה רבה לנזק האקלימי שיביא לפגיעה ממשית בהם.

המחקר של מדעני ארגון יוזמת האקלים הבינלאומית של קריוספירה (ICCI), מצא כי עלייה של מפלס הים במטר אחד תכריע 13 מהנמלים החשובים ביותר בעולם בתחום תעשיית הנפט והתזקיקים שלו. בתוך הנמלים האלו מצויים שני הנמלים של חברת "ארמקו". באופן דומה, האיום קיים על נמלי חברת "גלווסטון" (Galveston), מטקסס, שהינה יצרנית הנפט הגדולה בעולם. שאר הנמלים שייפגעו הם של איחוד האמירויות, סין, סינגפור והולנד.

הבשורה הרעה הזו אינה משהו שיקרה בעתיד הרחוק מאוד, אלא היא ככל הנראה עובדה מוגמרת שיכולה להתרחש עוד במאה שלנו לקראת שנת 2070, זאת אם קצב המסת הקרחונים הנוכחי יימשך ברחבי העולם.

קפיצה עוד יותר דרמטית של שלושה מטרים בעליית מפלס הים עלולה להתחולל כבר סביב שנת 2100, כאשר המשמעות של קפיצה כזו היא פגיעה ברוב ערי החוף בעולם וצמצום דרמטי של שטחי האדמה שבהם האנושות יכולה להתגורר.

תהליך עליית מי הים, שהולך ומתעצם עקב המסת הקרחונים, אינו דבר שיפגע באנושות רק בעוד כ-45 שנה. כבר עכשיו עוצמת הפגיעה של סופות ימיות היא גדולה ביותר. מדובר על נחשולי סערה גדולים שיכולים כבר כעת לחדור אל אזורי החוף ולפגוע בתשתיות שלהם. כמו כן, גלי הים המלוחים ממליחים ופוגעים בקרקעות נמוכות המשמשות לחקלאות. כך מציינים החוקרים במאמר שהם פרסמו בנושא.

"מסת הקרחונים הכפילה את עצמה ב-30 שנים"

הדיפלומטית האמריקנית לשעבר פאם פירסון, כיום מנהלת ה-ICCI, אמרה עם פרסום המחקר הנוכחי כי "זה מאוד אירוני לראות שהנמלים המרכזיים בתחום שריפת דלקי המאובנים, מצויים בגובה של פחות ממטר מפני הים. כך יקרה מצב שבו התשתיות האלו ייפגעו ישירות מהנזקים שהן עצמן גורמות".

הבכירה האמריקנית הוסיפה כי מה שמונע מהעולם להתקדם לאנרגיות ירוקות, שיקטינו את משבר האקלים ויאטו ואפילו יבטלו את עליית מפלס פני הים, הם אינטרסים קצרי טווח של ממשלות רבות בעולם, מממשלת סין ועד הממשל האמריקני. "זה נראה כיום, שהמידע המחקרי הבסיסי והפשוט העוסק בעליית פני הים, לא מצליח לחדור אל תודעת הממשלות השונות", ציינה.

ד"ר ג'יימס קירקהאם, היועץ המדעי הראשי ב-ICCI, הוסיף ביחס למחקר וציין כי "כבר כיום קצב המסת הקרחונים הביא לכך שמהירות עליית מפלס הים הכפילה את עצמה ב-30 השנים האחרונות. מהבחינה הזו, הסירוב להיגמל מהשימוש בנפט משמעותו פגיעות קשות מאוד בקווי החוף בעולם ובמדינות היושבות במקומות אלו".

גם מאריי וורת'י, חוקר בכיר בתחום שריפת המאובנים, שהיה חלק מצוות המחקר, מציין כי "המחקר שלנו מלמד שההסתמכות על תוצרי נפט ושריפת דלקים אשר מקורם במאובנים, היא מתכון לאסון רציני ולא לביטחון אנרגטי למדינות העוסקות בהפקת הנפט. למעשה, המדינות האלו עומדות בפני שתי אפשרויות: הראשונה היא הצפת הנמלים שלהם ופגיעה בכלכלה, או מעבר למקורות אנרגיה ירוקה וחדשה".

החוקר התייחס גם לאפשרות של בניית אמצעי הגנה על הנמלים הנמוכים ואמר כי "אמנם אפשר לבנות צורות שונות של הגנות על הנמלים. מדובר למעשה במהלך יקר מאוד שגם לא ימנע לאורך זמן את הפגיעה בנמלים עקב ההתעצמות שתהיה בעליית מפלס מי הים".

החוקרים ציינו עוד במאמר כי אחת המדינות שאשמות במצב הנוכחי היא סעודיה, שהפעילה בכנס האקלים האחרון COP29, שהתקיים בריאד, טקטיקות מעכבות שמנעו את ההתקדמות באמנה להפחתת השימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים בעולם, כשהיא גם מונעת את הדיונים בשאלות כמו מדבור ובצורות עקב התחממות כדור הארץ. הסעודים גם הטילו וטו בכל הנוגע להכללת תחום התחממות כדור הארץ בהודעה המסכמת של הוועידה, דבר שהוביל לסיומה בלי שהמדינות השונות יגיעו להסכמה בנושאים אלו.