מומחית לסביבה מזהירה: המגפה העולמית הבאה היא בלתי נמנעת

נזקי האקלים שגורמים, בין היתר, לדחיקה של נשאי מחלות לאזורים חדשים גיאוגרפית, הופכים את המגפה העולמית הבאה לעניין של זמן - כך קובעת ד"ר שמרית ממן, חוקרת סביבה וחלל במכון לביטחון חברה ומדינה. ד"ר ממן מנהלת את המעבדה לחישה מרחוק ודימות פלנטרי באוניברסיטת בן-גוריון, הפועלת כדי להבין את הסכנות מולם עומדת האנושות, ומהם הפתרונות האפשריים כדי להתכונן ולהתמודד עם המצב.

לאחרונה התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כנס בינלאומי ייחודי תחת הכותרת "בריאות אחת מרחוק". הכנס שנערך בהובלת מרכז BGU-FOR באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' דורית ניצן,  הפגיש מומחים מובילים בתחומי הבריאות, מדעי הסביבה וטכנולוגיות מבוססות לוויין. מטרת הכנס הייתה להציג גישות חדשניות להתמודדות עם אתגרי הבריאות הארציים והעולמיים.

ד"ר ממן שהשתתפה בכנס ציינה כי אחת הבעיות המרכזיות קשורה לסכנת חדירה של מחלות דרומיות ואפריקניות לאזורים צפוניים יותר. "שינויי אקלים גורמים לדחיקה של נשאי מחלות לאזורים חדשים גיאוגרפית - מחלת דנגי נישאת על ידי יתושים שעולים מארצות אפריקה צפונה. כמו כן אובדן שטחים טבעיים גורמים לחיות בר עם פוטנציאל לנשיאת מחלות להתקרב לשטחים אורבנים".

בעיה נוספת שנגרמת עקב שינויי האקלים קשורה לצמחים ובעלי חיים שפולשים לאזורים שבהם הם לא היו בעבר. "בעלי חיים וצמחים עם יכולות אדפטציה גבוהות - מינים פולשים או נחשים כדוגמת הצפע מרחיבים את תחום המחיה שלהם על חשבון מינים מקומיים או מינים מאזנים ופוגעים במגוון המינים או מתקרבים לסביבת האדם", היא הוסיפה.

ד"ר ממן הדגישה כי "במציאות של היום, הסכנה להתפרצות מגפות היא מוחשית ומטרידה. עם התחממות כדור הארץ, בעלי חיים נאלצים לנדוד לאזורים שאינם הטבעיים להם, מה שמגביר את הסיכון להעברת מחלות בין מינים. למשל, שינויי האקלים מביאים איתם יתושים וחרקים נושאי מחלות, כמו קדחת הנילוס המערבי או מלריה, לאזורים שבעבר לא היו מועדים לכך.

"היכולת של מחלות לזלוג מבעלי חיים לבני אדם היא עניין של זמן, במיוחד באזורים עם חקלאות אינטנסיבית או קשר הדוק בין בני אדם ובעלי חיים. כל זה קורה בעידן גלובלי שבו התפרצות מקומית יכולה להפוך תוך ימים ספורים למגיפה עולמית, כפי שראינו עם COVID-19".

מעבר למגיפות ציינה ד"ר ממן גם את הסכנות שנגרמות לסביבה עקב התחממות כדור הארץ ואירועים מקומיים שונים ובהם גם מלחמת חרבות ברזל. "השריפות ההרסניות סביב עוטף עזה והצפון הן רק חלק מתמונה רחבה יותר. התפרצויות של שריפות יער, לעיתים בעקבות בלוני תבערה או כתוצאה מפעילות לחימה והשילוב עם ההתחממות הגלובלית, גורמות לנזק בלתי הפיך לקרקעות ולצמחייה.

"זיהום הקרקעות לא רק פוגע ביכולת לגדל מזון, אלא גם משחרר רעלים שעלולים לחלחל למי התהום. מעבר לזה יש גם זיהום מתעשיות כבדות והשימוש במתכות רעילות, ואנחנו עומדים מול אתגר עצום שמשפיע על בריאות הציבור ועל היציבות האקולוגית של האזור".

האם הטכנולוגיה יכולה לסייע בהתמודדות עם הסכנות האלו?

"הטכנולוגיה מציעה תקווה אמיתית. היום אנחנו יכולים להשתמש במערכות מבוססות לוויין כדי לנטר בזמן אמת את התפרצויות השריפות, למפות את התקדמותן, ולהתאים את התגובה בהתאם. רחפנים יכולים לסייע בכיבוי ממוקד וגם באיסוף נתונים חיוניים. בתחום הבריאות, אנחנו משלבים נתוני רישום רפואי, נתונים מבוססי חיישנים ולוויינים כדי לזהות מוקדי סיכון למגיפות ולמנוע אותן מראש. לדוגמה, חיישנים סביבתיים יכולים לעקוב אחרי איכות האוויר והמים ולהתריע על נוכחות רעלנים. המטרה היא לא רק להגיב, אלא למנוע מראש".