ביום שני הקרוב צפויה לעלות לדיון בממשלה הצעת מחליטים לביטול מדיניות אפס הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה, שיאפשר לחברת קצא"א להזרים כמויות גדולות יותר של נפט מנמל החברה באילת לאשקלון.
ביטול המדיניות עלול לסכן את שוניות האלמוגים במפרץ אילת ואף את מתקני ההתפלה בישראל ואת כל קו החוף שלה.
משרדי הממשלה מעוניינים לבטל את התוכנית המתירה פריקה של עד שני מיליון טון נפט בשנה בנמל אילת, בלי בחינה או היתר להגדלת הכמות, זאת בהתאם למדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", שהוחלה בנובמבר 2021. הזרמת נפט רבה יותר מאילת לאשקלון תגדיל את הסיכון לדליפת נפט המסוכנת אקולוגית.
הממשלה מסבירה את ביטול המדיניות "לאור תועלות ודאיות בפרט לביטחון האנרגטי של המשק ולרציפות התפקודית בשעת חירום". בהקדמה להחלטה נכתב: "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל המשרד להגנת הסביבה נענה לבקשת ראש מנהל הדלק והגז במשרד האנרגיה להסיר את ההגבלה על פריקת נפט במכלל אילת לנוכח צרכים דחופים הקשורים בביטחון האנרגטי וברציפות התפקודית במשק.
ההצעה החדשה זכתה בעבר להתנגדות חריפה מצד השרה להגנת הסביבה עידית סלמן, שאמרה בדיון בנושא: אם יכרסמו בסמכויות ובשיקול הדעת של המשרד, זה יהיה מדרון חלקלק, ומייד יתייצבו כל המזהמים שהמשרד בעל סמכות עליהם, עם הצעות מחליטים חדשות, למימוש האינטרסים הכלכליים שלהם. אחד ירצה להעביר דלקים, אחד ירצה להקים תחנת כוח חדשה. נעשה כל שביכולתנו להוריד מסדר היום את ההחלטה שעולה בחסות המלחמה".
עוד אמרה השרה: "השמירה על מדיניות תוספת אפס סיכון היא קריטית בשגרה ובמיוחד בימים אלה. לא נכון להביא בחסות המלחמה הצעת מחליטים כל כך בעייתית לבריאות הציבור ולסביבה. המשרד להגנת הסביבה קיבל החלטה ליישום מדיניות 'אפס תוספת סיכון' באופן מאוזן. כך למשל, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נתן המשרד אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי מעבר לכמות המותרת בהיתר ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים לצורכי המשק בישראל בעת מצב חירום. בפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת. אין לנצל את מצב החירום להעביר החלטה שעניינה שגרה".
החברה להגנת הטבע הצטרפה להתנגדות: "לצערנו הרב, ממשלת ישראל, מתעקשת לפעול להרס שונית האלמוגים במפרץ אילת, שהיא אחד מאתרי הטבע החשובים בישראל ובעולם והבסיס לפעילות הכלכלית - תיירותית של העיר. על ידי כך, הממשלה תפגע באופן ממשי, בתושבי העיר אילת, בתושבי הערבה ובתושבי הנגב, הגרים באזורים שבהם עובר צינור הנפט. החברה להגנת הטבע, קוראת לשרי הממשלה, שלא לאשר את הצעת ההחלטה".
כזכור כל ארגוני הגנת הסביבה פרסמו השנה מכתב התנגדות חריף לכוונת הממשלה ובו כתבו בין השאר כי "כל תוספת נפט מגדילה את הסיכוי לתקלות, שכאשר הן מתרחשות עלולות להרוס והורסות מערכות אקולוגיות שלמות, כשהנזק הנו בלתי הפיך. בעשור האחרון נספרו 12 תקלות ואירועי זיהום משמעותיים ממתקני קצא"א השונים, כשהידועים בהם הם האסונות בעברונה ובנחל צין, שגרמו להרס עצום והרג של בעלי חיים רבים. במידה שיהיה חלילה נזק במפרץ אילת, שונית האלמוגים - שהינה הצפונית בעולם ואחת העמידות ביותר לשינויי אקלים (ומכאן חשיבותה העולמית), ומהווה נכס לאומי וחלק מרכזי בכלכלת התיירות הישראלית - תיחרב".
ארגוני הסביבה מוסיפים כי מתקני קצא"א וחלק ניכר מהתשתית היבשתית שלהם נמצאים בתחום ההשפעה של קו השבר הסורי-אפריקאי, כאשר היקף הנזקים מאירוע דליפה של מאות עד אלפי טונות נפט באשקלון או באילת, מוערך במיליארדי שקלים.
בחודש יוני 2024 חברת DHV פורסמה עמדה כלכלית עבור ארגוני הסביבה ועיריית אילת, שבחנה את הנזקים המצטברים מאירוע שפך בינוני במפרץ אילת או באשקלון. דליפה של כ-4,500 ליטרים של נפט עלולה לגרום לנזק של כ-11 מיליארד שקלים באילת, כולל פגיעה בכלכלת העיר ואף במשק כולו. בנוסף, שפך נפט עלול לשתק את מתקן ההתפלה עליו נסמכת העיר. אם שפך בסדר גודל דומה יתרחש באזור אשקלון, הוא עלול לגרום לזיהום במשך יותר משנה, של חופים רבים לאורך הים התיכון, אפילו עד חיפה, ולגרום לנזקים של עשרות מיליארדי שקלים.
רוב הנזקים הכלכליים שעשויים להיגרם במקרה של דליפה נובעים מהחשש להשבתת מתקני התפלה, תחנות כוח ופגיעה בייצור החשמל. במקרה כזה, עלות הנזק למשק מאי-אספקת חשמל עלולה להגיע ל122-135 מיליארד שקלים עם השלכות קשות על הציבור בארץ ועל החוסן הלאומי.
מקצא"א נמסר: "ועדה מקצועית בין-משרדית בראשות אמיר ברקן, קבעה חד משמעית כי יש לאפשר לנמל קצא״א באילת לפעול באופן מלא, כאשר היא מתבססת על חוות הדעת המקצועיות שהוגשו על ידי משרדי האנרגיה, הביטחון, האוצר, החוץ, המל״ל ורשות החברות. הותרת ההחלטה של השרה להגנ"ס לשעבר, תמר זנדברג, שהתקבלה בחוסר סמכות וללא בסיס מקצועי, תוביל לסגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת ולפגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו