"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עידן היובש: הנהרות של העולם נעלמים - ועלולים לגרור את הכלכלה לתהום

ארגון המטאורולוגיה העולמי פרסם דוח חמור לפיו הנהרות מתייבשים בקצב המואץ ביותר זה 30 שנה • לפי הנתונים, ב-2023, ביותר מ-50 אחוזים מאזורי היבולים בעולם היה גירעון בכמות המים • מומחית בתחום: ""המים הם ציפור הקנרית שלנו בתחום שינויי האקלים"

,עודכן
0השמעה
נהר המיסיסיפי. צילום: רויטרס

דוח חדש של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), מראה כי בשנת 2023 קצב התייבשות הנהרות ברחבי העולם היה המהיר ביותר זה שלושים שנה. מדובר בגירעון שנמשך כבר שלוש שנים והוא מעמיד על פי מחברי הדוח אזורים שלמים בעולם בסכנה של פגיעה בשרשרת אספקת המים.

נהר בראהמאפוטרה,צילום: אי.אף.פי

הארגון, שבו חברות 187 מדינות ושש טריטוריות, ואשר מסונף לאו"ם, מציין שבחמש השנים האחרונות מפלסי הנהרות ברחבי העולם היו נמוכים מהממוצע. מצב דומה היה קיים גם במאגרי המים המתוקים.

הנתונים הקשים ומעוררי הדאגה שמצויינים בדוח מלמדים שב-2023, ביותר מ-50 אחוזים מאזורי היבולים בעולם, שנשענים על מי נהרות, היה גירעון בכמות המים - והזרימה של המים בנהרות היתה נמוכה כשכך היה גם בשתי השנים הקודמות.

האזורים בהם נראתה התופעה היו בכל רחבי העולם והם כוללים את האמזונס ונהר המיסיסיפי, שאף הם הראו מפלס מים נמוך. המצב היה דומה גם בצידו השני של העולם והוא נמדד בנהר הגנגס, המקונג ובראהמאפוטרה (שהינו גם כן נהר גדול הזורם בתת היבשת ההודית).

גדות נהר הגנגס,צילום: אי.אף.פי

בכל האזורים האלו היתה פגיעה משמעותית ביבול הגידולים התלויים במי הנהרות.

"המים הם ציפור הקנרית שלנו, שמתריעה במכרות פחם על דליפת גז, בתחום שינויי האקלים", מתריעה פרופ' סלסט סאולו, מזכ"לית הארגון. לדבריה, "אנחנו מקבלים יותר ויותר אותות מצוקה מהטבע בנוגע לשינויי האקלים. מדובר בבצורות או בשטפונות קיצוניים שגורמים לפגיעות קשות גם למערכות האקולוגיות וגם לכלכלה האנושית".

"הולך ומתרחש כאן איום של ממש בטווח הארוך בתחום ביטחון המים. קרי ביכולת של אספקת מים המתוקים עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם. הדבר הכי גרוע הוא שאנחנו רואים את סימני ההתרעה האלו ועדיין לא עושים כלום".

נהר המיסיסיפי,צילום: אי.פי

המומחית ציינה עוד את התופעות החדשות איתן מתמודדות מדינות שונות ברחבי העולם. בחלקן החום גורם ליותר לחות ולגשמי זעף קיצוניים, כאשר באחרות מתחולל אידוי מהיר יותר של המים והקרקעות מתייבשות דבר שמחמיר את הבצורות באזורים אלו.

חשוב לציין כי בדוח אחר של האו"ם, מצויין כי כבר כיום 3.6 מיליארד בני אדם מתמודדים עם גישה לקויה למים במשך חודש אחד במהלך השנה, כאשר עד 2050 מציאות זו תתרחב ותקיף חמישה מיליארד בני אדם.

סאולו הוסיפה וציינה: "אנחנו יודעים מעט מידי על המצב של משאבי המים המתוקים בעולם, לכן אנחנו גם לא יודעים איך לנהל מציאות שלא מודדים ולכן לא עומדים על מצבה האמיתי. מבחינה זו הדוח תורם לשיפור המידע ומאפשר יותר שיתופי פעולה בינלאומיים ומעקב טוב יותר על התחום. מדובר בתהליך נחוץ ביותר בצורה בהולה", סיכמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר