אחרי עשר שנות ניטור ברחבי ישראל, מינים רבים מאוד של בעלי חיים וצמחים בארץ מצויים בסכנת הכחדה גדולה - כך עולה מנתוני דוח מצב הטבע 2023 של המשרד להגנת הסביבה, המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים.
על פי הדוח, מבין 61 מיני יונקים הקיימים בישראל, יותר מ-50% מכלל המינים המקומיים נמצאים בסכנת הכחדה. הנתונים בתחום העופות המקננים בישראל מדאיגים גם הם: 65 מינים, כשליש מכלל המינים, מצויים בסכנה דומה.
לדברי ד"ר איתי רנן, ראש תוכנית המארג, המאבק על שטחי מחיה בין בעלי החיים לבני האדם על שטחה הצפוף ממילא של ישראל גרם לכך שהמגוון הביולוגי לא נמצא במקום גבוה מספיק במדרג הצרכים הלאומיים.
"יש לנו לחצים גדולים בתחום צמיחת האוכלוסייה, מצב שמוביל לפגיעה בבתי גידול וליצירת קיטוע בין שטחים פתוחים. נוסף על כך, בישראל יש לא מעט מינים פולשים ופגיעה כתוצאה משינוי האקלים, גורמים שגם הם מובילים לפגיעה בבעלי החיים המקומיים", הוא מסביר ל"ישראל היום".
"כרגע יש לנו בעיה חמורה ומשמעותית יחסית למצב הקיים במדינות אחרות בתחום היכולת שלנו לשמור על הטבע. קצב קריסת המערכות הביולוגיות בישראל מהיר בצורה מטרידה", אומר רנן. "לפי המעקב בן העשור שלנו, ראינו שיש שינויים דרמטיים במגוון הביולוגי שלנו. מדובר על פגיעה משמעותית בכמות הפרפרים, העופות ועוד מינים שהופכים להיות בסכנת הכחדה - זה מצב שמערער את הבסיס של כל חיי הטבע בארץ ומעמיד אותם בסכנה גדולה.
"העלייה בקצב הקריסה חלה משום שבמקומות רבים יש צורך בבנייה של יישובים. לא רק שבנייה כזאת פוגעת בתפיסת הקרקע, אלא יש גם פגיעה היקפית בכל הטבע גם בשטחים הפתוחים סביב היישוב. קטיעת הרצף, כניסת האוכלוסייה ושאר הפעילות האנושית מורגשות מאוד ופוגעות בבעלי החיים ובצמחייה. מובן שיש גם את הלחץ שנוצר כתוצאה מהשפעות שינוי האקלים. כשהנזקים האלו מצטרפים למערכת שפגועה מלכתחילה - יש כאן מכה נרחבת שפוגעת בצורה משמעותית מאוד".
גם אנחנו ניפגע
את ההידרדרות הזו, אומר רנן, ניתן לעצור אם שיקולים סביבתיים יוכנסו לכל תוכניות הבנייה וההתרחבות בארץ. "תכנון יעיל יאפשר למערכות הביולוגיות לשרוד טוב יותר", הוא אומר. "כחברה יש לנו צורך במגוון הביולוגי הזה, שכן בהיעדרו גם אנחנו ניפגע. אנחנו זקוקים לטבע יותר משהטבע זקוק לנו. לכן שינוי סדרי העדיפויות והעצמת המודעות לנזקים יסייעו מאוד. אם המדינה תפעל בנושא, יש מקום לאופטימיות גדולה יותר - היא כבר עשתה זאת בעבר ויכולה לעשות זאת פעם נוספת".
להנגיש ממצאים למקבלי החלטות
נוסף על הציפורים והפרפרים, חיות נוספות שנפגעות הן חרקים מאביקים, מה שעלול להוביל לשינוי גדול בצמחייה בארץ, דבר שבתורו יעצים את גדילת הצמחים שמסתמכים על האבקה דרך הרוח, ולא צמחים שמסתמכים על האבקה באמצעות חרקים שונים. כך, למשל, 38% ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, ו-11% קרובים לסיכון. "מצב שכזה ממש יפגע פרקטית בצמחים רבים, גם במינים שאנו כבני אדם נהנים מהם וזקוקים להם", אומר רנן.
"הפעילות שלנו ב'המארג' היא לנסות לזהות מגמות רחבות. אנחנו פועלים כדי להנגיש את הממצאים למקבלי ההחלטות כדי שישקלו את הנושאים האלו בקביעת סדרי העדיפויות למדינה", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו