"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מפולות בוץ, שטפונות מוגברים והפשרת שלגים: מדענים מצאו סימנים מדאיגים לאפקט החממה
מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature על האקלים ששורר בחצי הצפוני של כדור הארץ, מתריע מפני העובדה שכיום יורדים בהרים גשמים במקומות שבעבר ירד בהם שלג • אחת הנקודות על הגלובוס שמצויה בסיכון גבוהה במיוחד היא רכס הרי ההימלאיה
הרי ההימלאיה. צילום: אי.פי.איי.
סכנה בחצי כדור הארץ הצפוני

מפולות בוץ, שטפונות מוגברים והפשרת שלגים: מדענים מצאו סימנים מדאיגים לאפקט החממה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature על האקלים ששורר בחצי הצפוני של כדור הארץ, מתריע מפני העובדה שכיום יורדים בהרים גשמים במקומות שבעבר ירד בהם שלג • אחת הנקודות על הגלובוס שמצויה בסיכון גבוהה במיוחד היא רכס הרי ההימלאיה

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדש על האקלים ששורר בהרים בחצי הצפוני של כדור הארץ בין השאר בהרי ההימלאיה, מתריע מפני העובדה שכיום יורדים בהרים גשמים במקומות שבעבר ירד בהם שלג.
המחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, מזהיר מפני ההשלכות המסוכנות של מצבים אלו שכוללות מפולות בוץ, שיטפונות מוגברים ותהליכי הפשרת קרח ושלגים שפוגעים בתשתיות ביישובים ובמדינות ההרריות. "הממצאים שלנו מראים היטב את תהליכי הנזק שנגרמים על ידי אפקט החממה בהרים על ידי גשמים שירדו באזורים שבעבר ירד בהם שלג" מתאר המחקר.

ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הדו"ח המיוחד שפרסם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) שחזה כבר ב-2019, את השינוי הזה בנקודת ירידת השלג בהרים. "עקב עליית גובה המפלס שבו יורד השלג בהרים, הם הופכים לנקודות על הגלובוס שחושופות לאירועי גשם כבדים ושיגרמו למפולות ולסחיפת קרקע" מזהירים החוקרים., צילום: איי.אף.פי

סיכון מיוחד בהרי ההימלאיה
אחת הנקודות על הגלובוס שמצויה בסיכון גבוהה במיוחד בהשוואה להרים אחרים כמו האלפים והרי הרוקי, הם רכס הרי ההימלאיה. הסביר מחברו הראשי של המחקר, מוחמד אומבאדי, ל-BBC.
"בהרי ההימלאיה, יש מספר תהליכים שמתלכדים יחד, ההתחממות, דפוסי רוחות חזקים ומסלולים של סערות, כך שהעוצמה של הסערות שמתרחשות בהרים אלו היא גבוהה יחסית" הסביר.

החוקר סייג במקצת את דבריו עקב מיעוט המחקר על רכס ההרים הגבוה הזה אך הביא כראייה לדבריו את המדידות של תחנת מזג האוויר שמצויה בבסיס האוורסט. התחנה הזו הראתה כי בין 1 ביוני ל-10 באוגוסט השנה, רוב גדול של המשקעים שירד על ההר היה גשמים. כלומר מתוך 245.5 מילימטרים שיורדים בתקופה זו 75 אחוז היו גשמים.

מדובר בזינוק דרמטי של ממש ביחס לנתונים העבר שמראים כי בין יוני לספטמבר 2022 אחוז הגשם מהמשקעים עמד על 32 אחוז והשאר היה שלג, ב2021 אחוז הגשם היה 43 אחוז וב2020 אחוז הגשם היה 41 אחוז. כלומר, היה נרשם זינוק עצום במשקעי הגשם על ההר.

סופת גשמים בים, צילום: Getty Images

אנשי בטאון המחקר הנשיונל ג'יאוגרפיק, שהתקינו את תחנת המדינה הזו בבסיס האוורסט, גם סבורים כי מדובר בתופעה חדשה אך הם מציינים כי "למרות שאנו סוברים שהדומיננטיות של הגשם היא תופעה חדשה בהר בכל זאת אין לנו מספיק נתונים לטווח ארוך".

אלא שהנושא שבו החוקרים עדיין נזהרים מלקבוע עובדות הוא דבר ברור לחלוטין לביקראם סינג, האחראי על משרד הגשם האזורי של מדינת אוטראקהאנד, ההודית, בהרים. "אנחנו בהחלט יכולים להגיד בוודאות שבגבים מתחת 6000 מטרים תדירות ירידת השלג קטנה. למעשה במהלך המונסונים בגבהים הנמוכים של ההרים יורד כעת רק גשם וזאת בניגוד לעבר" הוא אומר.

גם פרופ' ג.ס ראוואט, ראש המחלקה לגיאורגרפיה של אוניברסיטת קומאון, מציין כי בשטח ישנם שינויים טופוגרפיים מסוכנים עקב שינויי האקלים. "יש עכשיו הרבה יותר שיטפונות אחרי סערות של גשמים קיצוניים באזור ולכן נהרות שפעם היו מלאים בקרחונים, וההמסה שלהם היתה איטית, מוצפים כעת במי גשמים בכמות גדולה".

התחממות מואצת של הרי ההימלאיה
אחת הבעיות המרכזיות שהופכות את רכס הרי ההימלאיה למסוכן במיוחד, זו העובדה שהרכס מתחמם, על פי הערכות המדענים, במהירות של פי שלושה מנקודות אחרות על הגלובוס. המציאות הזו תביא לעלייה דרמטית של כמות המשקעים בצורת גשם בהרים מצב שיביא לגלישה של אגמים שיתמלאו במים, להידלדלות של קרחונים ולקריסה של מדרונות הרים.

השטפונות במערב גרמניה, משבר האקלים מכה בכל העולם?, צילום: איי.פי

ביטוי משמעותי נוסף של המצב הזה ניכר כבר בצפון פקיסטן, היכן שהרי ההימלאיה פוגשות את הרי קארקוראם והרי הינדוקוש. גורמים מקומיים שעוקבים אחרי ירידת הגשם והשטפונות באזור מציינים כי חלה עלייה דרמטית בכמות שיטפונות אלו. כמאל קמאר, מנכ"ל הרשות האזורית לניהול אסונות אומר ביחס לכך כי בשנה האחרונה היו באזור 120 שיטפונות בזק ומדובר בעלייה דרמטית במספר השיטפונות ביחס לכמות שנמדדה בעבר לפני 10-20 שנה.
במקומות בהם היה צריך לרדת שלג בחורף יורד כעת גשם וזה משפיע על הכל" הוא מסביר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...