"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר מחודש לאחר הפיצוץ בהרצליה - השטח המסוכן לא גודר; ברמ"י מגלגלים אחריות למשרד הביטחון

בעמותת "אדם טבע ודין" פנו לרשות מקרקעי ישראל בדרישה לגדר את השטח לאלתר • בפנייתה הזכירה העמותה כי כבר ב-1992, עוד לפני סגירת המפעל התחולל בשטח פיצוץ עז שבעקבותיו נהרגו שני עובדים • רמ"י בתגובה: "הישארות חומרי נפץ וחומרים מסוכנים שמקורם בפעילות תע"ש היא בעיה הדורשת טיפול שורשי מצד מערכת הביטחון"

,עודכן
0השמעה
בונקר באזור המכתש. צילום: טל אריאל יקיר וירון דורון

עמותת אדם טבע ודין, פנתה לרשות מקרקעי ישראל בדרישה לבצע מיידית גידור הרמטי מסביב לכל שטחו של אזור תעש נוף ים, שבו התחוללפיצוץ התחמושת הגדוללפני כחודש.

השטח בהרצליה ננטש - התושבים חוששים מהסכנה// טל אריאל יקיר

מטרת הגידור היא למנוע, באופן מלא ככל שניתן, כניסה, הן של בני אדם והן של רכבים לסוגיהם, לשטח שבו היה המפעל וזאת כדי למנוע סכנת חיים. על פי העמותה מי שאחראי לגידור הם בעלי השטח, כלומר רשות מקרקעי ישראל.

במסגרת הפנייה מציינת העמותה כי הפיצוץ האחרון בשטח אינו הפיצוץ הראשון שמתחולל בשטח. כבר בשנת 1992 עוד לפני סגירת המפעל במקום התחולל בשטח פיצוץ עז שבעקבותיו נהרגו שני עובדים ועשרות נפצעו. לאחר מכן, מציינים בעמותה, כי למרות שהחומרים המסוכנים עדיין חבויים בקרקע, הועבר השטח ממשרד הביטחון לרשות למקרקעי ישראל.

פיצוץ עז במפעל ליד הרצליה: מכתש בקוטר שבעה מטרים נוצר במקום,

עו"ד העמותה מציין כי כיום "מתאפשרת גישה כמעט חופשית לאתר, והגדר שהייתה מסביבו נהרסה ואינה מהווה חסם משמעותי. באזור זה מסתובבים תושבים ומטיילים רבים, אשר יכולים בחופשיות להיכנס למבנים הנטושים שבשטח, ללא ידיעת הסכנה. יצוין שלפי פרסומים, ביום הפיצוץ אף התקיימה מסיבה במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום בו הוא התרחש.

יותר מחודש אחרי - השטח המסוכן אינו מגודר

למרות הציפיה שלאחר הפיצוץ יתוקן המעוות ותוקם גדר שתמנע כניסה, סיור שנערך בשטח לפני מספר ימים מלמד כי דבר לא השתנה, וכי כל המעוניין, כולל ילדים בחופשה, וכן רכבים לסוגיהם השונים, יכולים להיכנס לשטח ללא קושי".

בעיה הדורשת טיפול מצד משרד הביטחון

ברשות מקרקעי ישראל מגיבים לטענות ומציינים כי, "רמ"י סייעה לעיריית הרצליה במימון עלויות האבטחה שהעמידה במקום הפיצוץ ואין בו משום הודאה באחריות רמ"י למצב בשטח.

"הישארות חומרי נפץ, מבנים וחומרים מסוכנים שמקורם בפעילות תע"ש במקום היא בעיה הדורשת טיפול שורשי מצד האחראים לכך במערכת הבטחון. מעבר לידע ולאחריות מיותר לציין שחברת נצר השרון קיבלה על עצמה את כל החובות והזכויות של חברת תעש ועליה לטפל בהקדם בכלל המפגעים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר