"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים מזהירים: בשל ההתחממות - הים עלול להפוך לשטח מת
השבוע יתקיים כנס המדע והסביבה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה • פרופ' יונתן בלמקר העוסק בחקר השפעות האקלים על הים התיכון מזהיר: "מדובר בתרחיש מבהיל בסוף ישארו כאן רק מדוזות"
דייג מול חופי עזה (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

חוקרים מזהירים: בשל ההתחממות - הים עלול להפוך לשטח מת

השבוע יתקיים כנס המדע והסביבה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה • פרופ' יונתן בלמקר העוסק בחקר השפעות האקלים על הים התיכון מזהיר: "מדובר בתרחיש מבהיל בסוף ישארו כאן רק מדוזות"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחת לשנה מתקיים בישראל שבוע המדע והסביבה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. לרגל השבוע החשוב הזה, שמתקיים ממש עכשיו, שוחחנו עם פרופ' יונתן בלמקר, העוסק בחקר השפעות האקלים על הים התיכון.

"הים משפיע מאוד על האקלים שלנו," מסביר פרופ' בלמקר. "ים חם מונע וממתן התקררות קשה בחורף. בקיץ, אם תמשיך ההתחממות, מעבר לנזקים כמו עליית מפלס המים והכחדה של מיני דגים רבים באזורינו, תהיה גם השפעה ענקית על עומסי החום. כידוע, החום מגדיל את התמותה לא רק בקרב מבוגרים אלא גם בקרב אנשים צעירים יותר".

מעבר לנזקים הישירים לבני אדם, מתייחס פרופ' בלמקר לתחום המחקר המרכזי שלו העוסק בדגים בים התיכון. "ההתחממות של המים בים התיכון גורמת לכך שמינים שפעם היו קרובים אל החוף נכנסים עמוק יותר אל הים ומתמעטים".

נמל יפו, צילום: משה שי

"אין ספק שאם המים מגיעים לחום של 30 מעלות ויותר, מדובר בגבול הקיום העליון של מינים רבים," מוסיף פרופ' למבקר. "ככה נעלמים מהאזור שלנו מינים כמו בקלה ים תיכונית, קיפודי ים, סלפית צהובת פסים ועוד. כמו כן, המים החמים גורמים למעבר של מינים מים סוף לים התיכון ולעתים קרובות מדובר במינים ארסיים".

התרחיש הקיצוני ביותר מבחינת פרופ' בלמקר הוא מציאות בה כמות החמצן במים תקטן בצורה כזו שכבר לא יוכלו להתקיים באזור שלנו דגים בכלל.

"אם התחממות המים תימשך, יתחוללו עוד תהליכים שקשורים לעליית הטמפרטורה ועלולה להיווצר מציאות שבה הים שלנו יהפוך לשטח מת," הוא מסכם. "לא יישארו בעלי חיים מלבד מדוזות. מדובר בתרחיש מפחיד מאוד מבחינה אקולוגית".

כאמור, השיחה עם פרופ' בלמקר נעשית במסגרת שבוע המדע והסביבה, שמתקיים החל מהיום ועד ה־12 למאי. בין השאר, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה יוזמת וועידה שנתית המהווה מקום מפגש למיטב החוקרים והמומחים ומשמשת במה לשיח רב מגזרי בין מדענים, ארגוני סביבה, גופים ממשלתיים, ארגוני חברה אזרחית והציבור הרחב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...