"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מחקר מדאיג

לא סתם סיסמאות: המספרים מאחורי השפעת משבר האקלים על עולם החי

מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים לפי תרחישים שונים • ממצאי המחקר מעלים כי במקרה של התחממות בארבע מעלות אלפי מינים של בעלי חיים צפויים להיות חשופים לטמפרטורות קיצוניות

,עודכן
0השמעה
פלמינגו, צילום: רויטרס

לראשונה מאז החלו מדידות הטמפרטורה בעולם, מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, עד סוף המאה ה-21. "אירועי הקיצון הפכו יותר תכופים, ממושכים ורדיקליים ועל כן הם מהווים איום ממשי על עולם החי", מתריע פרופ' אורי רול, ממובילי המחקר. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature.

שינויי האקלים והשפעתם ההרסניות ידועות. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים. מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק לראשונה את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, תוך התייחסות לתרחישים. המחקר בדק למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם, תוך התייחסות להשפעות המאיימות של טמפרטורת קיצוניות עד סוף המאה ה-21.

המחקר בדק למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם, עגור,צילום: רויטרס

האתגר הגדול ביותר בחיזוי פגיעות בבעלי חיים הוא הצורך לדעת את הטמפרטורה שמעליה אורגניזם לא ישרוד. נתונים כאלה זמינים כיום רק לכמה מאות מיני בעלי חיים, מה שמגביל את היקף המחקר. כדי להתגבר על כך ולדייק יותר את הניבוי, החוקרים כימתו את החשיפה של הטווחים הגיאוגרפיים של מינים שונים לטמפרטורות קיצוניות עתידיות (בין 2015 ל-2099) על ידי התחשבות בנתונים היסטוריים. הם העניקו ערכי סף עליון תחת ארבעה תרחישי התחממות עבור כל אחד מהמינים באופן פרטני (למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם) על בסיס התאמתו בעבר לטמפרטורה.

"מצאנו שבתרחיש האקלים החם ביותר 41% ממינים של בעלי חוליות יבשה יחוו אירועי טמפרטורות קיצוניים ביותר", צבאים,צילום: אי.פי.איי

"מצאנו שבתרחיש האקלים החם ביותר (התחממות של כמעט 4.4 מעלות צלזיוס עד 2099), 41% ממינים של בעלי חוליות יבשה יחוו אירועי טמפרטורות קיצוניים ביותר מ-50% מטווחי התפוצה הגיאוגרפיים שלהם", מסביר פרופ' רול. "בעולם חם יותר ב-4.4 מעלות צלזיוס, 3,773 מינים צפויים לחוות טמפרטורות קיצוניות במשך רוב השנה. העבודה שלנו גם חשפה שבעלי חיים באזורים צחיחים בעולם צפויים להיות החשופים ביותר לטמפרטורות קיצון".

תוצאות המחקר מראות שאירועי טמפרטורה קיצוניים עשויים להפוך לאיום גדול על בעלי חוליות בעתיד הקרוב. איום חשוב נוסף על המגוון הביולוגי, שינוי בתי גידול, עלול להחמיר עוד יותר את השפעותיו. הסיכון המשותף הנשקף משני האיומים הללו מצריך התערבות ונקיטת פעולות ממשלתיות ופרטניות להפחתת פליטת גזי חממה שיסייעו בהפחתת הסיכון החמור לחום קיצוני. פרופ' שי מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אונ' ת"א- שותף למחקר מסכם "יש לשלב מספר אמצעים משלימים של שינויי אקלים בתוכניות ובהערכות סיכונים לשימור הטבע, כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את משאבי השימור המוגבלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר