לא סתם סיסמאות: המספרים מאחורי השפעת משבר האקלים על עולם החי

לראשונה מאז החלו מדידות הטמפרטורה בעולם, מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, עד סוף המאה ה-21. "אירועי הקיצון הפכו יותר תכופים, ממושכים ורדיקליים ועל כן הם מהווים איום ממשי על עולם החי", מתריע פרופ' אורי רול, ממובילי המחקר. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature.

שינויי האקלים והשפעתם ההרסניות ידועות. אולם בשנתיים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להשלכות המאיימות של אירועי קיצון אקלימיים. מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדק לראשונה את ההשפעה הצפויה של אירועי קיצון אקלימיים על עולם החי בכל רחבי העולם, תוך התייחסות לתרחישים. המחקר בדק למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם, תוך התייחסות להשפעות המאיימות של טמפרטורת קיצוניות עד סוף המאה ה-21.

האתגר הגדול ביותר בחיזוי פגיעות בבעלי חיים הוא הצורך לדעת את הטמפרטורה שמעליה אורגניזם לא ישרוד. נתונים כאלה זמינים כיום רק לכמה מאות מיני בעלי חיים, מה שמגביל את היקף המחקר. כדי להתגבר על כך ולדייק יותר את הניבוי, החוקרים כימתו את החשיפה של הטווחים הגיאוגרפיים של מינים שונים לטמפרטורות קיצוניות עתידיות (בין 2015 ל-2099) על ידי התחשבות בנתונים היסטוריים. הם העניקו ערכי סף עליון תחת ארבעה תרחישי התחממות עבור כל אחד מהמינים באופן פרטני (למעלה מ-30,000 מיני עופות יונקים, זוחלים, ודו-חיים בעולם) על בסיס התאמתו בעבר לטמפרטורה.

"מצאנו שבתרחיש האקלים החם ביותר (התחממות של כמעט 4.4 מעלות צלזיוס עד 2099), 41% ממינים של בעלי חוליות יבשה יחוו אירועי טמפרטורות קיצוניים ביותר מ-50% מטווחי התפוצה הגיאוגרפיים שלהם", מסביר פרופ' רול. "בעולם חם יותר ב-4.4 מעלות צלזיוס, 3,773 מינים צפויים לחוות טמפרטורות קיצוניות במשך רוב השנה. העבודה שלנו גם חשפה שבעלי חיים באזורים צחיחים בעולם צפויים להיות החשופים ביותר לטמפרטורות קיצון".

תוצאות המחקר מראות שאירועי טמפרטורה קיצוניים עשויים להפוך לאיום גדול על בעלי חוליות בעתיד הקרוב. איום חשוב נוסף על המגוון הביולוגי, שינוי בתי גידול, עלול להחמיר עוד יותר את השפעותיו. הסיכון המשותף הנשקף משני האיומים הללו מצריך התערבות ונקיטת פעולות ממשלתיות ופרטניות להפחתת פליטת גזי חממה שיסייעו בהפחתת הסיכון החמור לחום קיצוני. פרופ' שי מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אונ' ת"א- שותף למחקר מסכם "יש לשלב מספר אמצעים משלימים של שינויי אקלים בתוכניות ובהערכות סיכונים לשימור הטבע, כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את משאבי השימור המוגבלים".