ישראל וירדן חתמו על הסכם לשיתוף פעולה סביבתי לשיקום נהר הירדן

לראשונה מאז הסכם השלום:מדינת ישראל וממלכת ירדן חתמו היום (חמישי) על הצהרת כוונות בדבר שיתוף פעולה בשיקום אקולוגי ופיתוח בר-קיימה של נהר הירדן. על ההצהרה חתמו בפסגת האקלים (COP27) בשארם א-שייח' השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשם ממשלת ישראל ומוחמד אל נאג'ר, שר המים וההשקיה בשם ממשלת ירדן.

במקביל, מקורות, חברת המים הלאומית של ישראל, חתמה על מזכר הבנות ראשון מסוגו מול חברת המים והחשמל הלאומית של מרוקו, חברת ONEE (אוני). החתימה התקיימה בעיר מרקש במסגרת פורום ההשקעות הגלובלי שהתקיים שם.

מנכ"ל מקורות עמית לנג סיפר לנוכחים בוועידה על אפשרויות שיתופי הפעולה עם מקורות. "הסכמי אברהם פתחו בפני החברה אופק עסקי חדש ומרתק ובכוונתה של מקורות לממש את ההזדמנויות החדשות עם שפע של פתרונות לכלכלות המים של מדינות שכנות ומרוחקות. מזכר ההבנות החדש הוא הראשון מסוגו של החברה במרוקו, והוא מתווסף לזה שנחתם חודש מרץ 2021 מול ממלכת בחריין לבניית תכנית אב למשק המים שם", אמר.

בנוסף, השתתפו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ונציגי החשב הכללי במשרד האוצר, באירוע חגיגי של מובילי היוזמה האמריקאית "ממשל אפס - נטו" במסגרת ועידת האקלים בשארם א-שייח', שם ישראל הצטרפה ליוזמת אפס פליטות ממשרדי הממשלה עד 2050.

שיקום נהר הירדן הוא יעד חשוב עבור שתי המדינות בשל ערכו האקולוגי הרב, מורשתו ההיסטורית והדתית העשירה, וחשיבותו כאתר תיירות מרכזי. שיקומו וההגנה על הירדן מפני זיהום חשובים במיוחד לנוכח הירידה בכמות המשקעים ובכמות המים הטבעיים הזמינים לנהר, אשר מייצרת משבר אקולוגי חמור באזור. תופעות אלו צפויות להחמיר עוד יותר לנוכח שינויי האקלים.

בהצהרה, שתי המדינות מכירות בכך ששיקום נהר הירדן מחייב פעולה חוצה גבולות, וכן ששיקום הנהר צפוי לייצר הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בין המדינות, ייצור פוטנציאל תעסוקתי וכן יתרום לשיפור איכות חייהם של התושבים משני צדי הנהר.
כחלק מהצעדים שנקבעו בהכרזה, ישראל וירדן ישקיעו משאבים בטיפול במקורות זיהום בשטחן, בין השאר באמצעות הקמת מתקני טיהור שפכים וחיבור ישובים לאורך הנהר לתשתיות ביוב מתקדמות. כמו כן יושם דגש על שיפור איכות המים הזורמים בנחל בהתאם לתוכניות השיקום של כל מדינה.

מלבד השקעה בטיפול במקורות הזיהום, הסכימו הצדדים לקדם חקלאות בת-קיימה, כאשר יהיה דגש מיוחד להסדרת ניקוז חקלאי וצמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים.

עוד הוסכם על קידום התיירות האזורית, מתוך הכרה בנהר כמוקד משיכה תיירותי שיכול להוות מקור תעסוקתי משמעותי עבור תושבי האזור בשתי המדינות. לצד זאת יבחנו המדינות הקמת מרכז מחקר אזורי לשיקום נחלים על גדת נהר הירדן מתוך הכרה בחשיבות שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין המדינות.

הסכם זה מגיע חודשים ספורים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית היסטורית של המשרד להגנת הסביבה לשיקום ולפיתוח של נהר הירדן הדרומי שמטרתה שיקום מי הנהר לנחל חי הזורם כל ימות השנה ולבית גידול שבו מגוון ביולוגי עשיר והפיכתו למוקד משיכה תיירותי לציבור הרחב.

ההכרזה כיום מיישמת הלכה למעשה את נספח 4 בהסכם השלום בין ישראל לירדן, המכיל סעיפים בדבר שיתוף פעולה סביבתי בנהר הירדן, לרבות שיקום האקולוגי של הנהר, הגנה על ומשאבי המים מפני זיהום, בקרת זיהום חקלאי ופסולת, בקרת מזיקים, שמורות טבע ואזורים מוגנים, ותיירות ומורשת היסטורית.