"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זנדברג דורשת לעצור את חוות האנרגיה לחמש שנים: "פוגעות בבעלי כנף"

לטענת השרה, מאז שהוקמו הטורבינות חלה פגיעה בבעלי חיים, שביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה • במכתבה היא מציינת כי תרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה, ועלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות • "פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות אינו פתרון אמיתי" • משרד האנרגיה: "צעד הכרחי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030 ו-2050"

,עודכן
0השמעה
טורבינות רוח ברמת הגולן, צילום: סוכנות ג'יני

הטורבינות מזיקות לציפורים:השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג פנתה היום (שני) לשרת האנרגיה קארין אלהרר ולשרת הפנים איילת שקד, בדרישה לעצור את המשך פתיחתן ופיתוחן של חוות להפקת אנרגיה מהרוח על ידי טורבינות.

לטענת זנדברג, "מאז החלה פעילותן של החוות, בשנת 2016, הצטברו נתונים המלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים כתוצאה מפעילות הטורבינות, שביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. משום כך, המשרד סבור כי יש להרחיב את בדיקת ההשפעות של הטורבינות בכלל המישורים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג,צילום: אורן בן חקון

"הדברים נשקלו בכובד ראש, ובשיתוף רחב של גורמי המקצוע במשרד", ציינה זנדברג, "והמשרד סבור שיש לנקוט זהירות מונעת, ולהימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח במשך חמש השנים הקרובות - פרק הזמן שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות, לפי הערכת המשרד".

במכתב ציינה השרה כי בעוד תרומתה של אנרגיית הרוח בישראל היא זניחה יחסית למשק האנרגיה המתחדשת, עלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות.

"קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת נמצא גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אך לצידו - גם השמירה על השטחים הפתוחים בישראל, שלא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו. על מנת למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית, מלבד צמצום הפליטות, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות - שהוא הטבע. המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם.

"פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".

ממשרד האנרגיה נמסר כי "ייצור חשמל מאנרגיית רוח מהווה אנרגיה נקייה, שאינה מזהמת, אינה מתכלה, תורמת לגיוון תמהיל האנרגיה לייצור חשמל בישראל, מקטינה את פליטת הפחמן הדו-חמצני, תורמת משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ ומחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל. התוכניות שבתכנון צפויות להוסיף למשק האנרגיה עשרות מגה וואט של חשמל נקי, על מנת להגיע ליעדים אותם קבעה הממשלה (והגנ"ס ביניהם) של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. אנרגית הרוח בישראל מהווה אנרגיה משלימה לאנרגיה הסולארית, כיוון שהיא מייצרת חשמל בזמנים שאין שמש, ובהם צריכת החשמל גבוהה. מדובר בצעד הכרחי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030 ו-2050".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר