מחקר משותף של האוניברסיטאות תל אביב והעברית מגלה כי עצי הזית בויתו לראשונה לפני כ־7,000 שנה. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של עצי הזית, פירושו של דבר שתושבי המקום שתלו את העץ בכוונה לפני כ־7,000 שנה.
המחקר פורץ הדרך נערך בהובלת ד"ר דפנה לנגוט, מהחוג לארכיאולוגיה ומוזיאון הטבע באוניברסיטת ת"א. שרידי הפחמים נמצאו במסגרת חפירתו של פרופ' יוסף גרפינקל, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. תוצאות המחקר המפתיע ופורץ הדרך התפרסמו בכתב העת היוקרתי "Scientific Reports" מבית Nature.
ד"ר לנגוט ציינה כי "במקרה של עצים, גם כשהם מתפחמים, ניתן לזהותם על סמך המבנה האנטומי שלהם, וכך לדעת באילו מינים מדובר. עצים היו הפלסטיק של העולם העתיק. הם שימשו לבנייה, ליצירת כלים ורהיטים וכמקור אנרגיה. לכן זיהוי שרידי עצים מאתרים ארכיאולוגיים, למשל פחמים ממדורות, מאפשר לנו לשחזר את העצים שגדלו בסביבה הטבעית של האתרים, ולהבין מתי החל האדם לגדל עצי פרי".
במעבדה זיהתה ד"ר לנגוט כי הפחמים שייכים לעצי זית ותאנה: "עצי זית הם מצמחיית הבר של ארץ ישראל, אבל הם לא צומחים בבקעת הירדן. מישהו הביא אותם לשם במכוון, כלומר העביר את הידע, ואת השתיל עצמו, אל מחוץ לבית הגידול הטבעי של העץ. בתחום הבוטניקה הארכיאולוגית, זאת הוכחה חד־משמעית לתִרבות של עץ, כך שלפנינו העדות המוקדמת בעולם לביותו של הזית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו