"ההרגשה היא שלעיתים פשוט פוסלים אותי על הסף"

"היום אדם בעל לקות ראייה או עיוור יכול לעשות כמעט את כל הפעולותשעושה אדם רואה.יש שינויים טכנולוגיים, עכשיו נדרש שינוי תודעתי", כך אומרת חני לב אור ונדמה שהמשפטים האלה מתמצתים היטב את יכולותיה ואת מצוקתה.

לב אור מתמודדת עם לקות ראייה ונעזרת בכלבת נחייה. היא בעלת תואר ראשון ותואר שני בחינוך מיוחד, אך למרות זאת התקשתה למצוא עבודה כמורה.

"עבדתי בהוראה במשך שנה אחת בבית ספר יסודי, זו היתה חוויה טובה מאוד", היא מספרת, "בשל העובדה שאין לי קביעות, פיטרו אותי בסוף השנה, כמו הרבה מורים, אך לצערי לא חזרו להעסיק אותי בשנה שלאחר מכן, בטענה שאין מספיק שעות לימוד.

"אני מניחה שזה קשור בעיקר בלקות הראייה. בישראל ‭ 2019‬ עדיין קשה להרבה אנשים לקבל את זה. בעבר אף שמעתי אמירות כמו 'אדם עיוור לא יכול להיות מורה' מאנשים שונים. ההרגשה היא שלעיתים פוסלים אותי על הסף".

אלא שחני מלאת אופטימיות. בימים אלה היא עושה הסבה באוניברסיטה העברית בירושלים ומסיימת תואר שני בעבודה סוציאלית. "החלום שלי הוא לעסוק בתחום - אני רוצה משהו משמעותי, לעבוד עם ילדים או בבתי חולים בסיוע למיצוי זכויות. החברה מתייחסת אלי כאל אדם רגיל, אבל בקרב רבים עדיין יש סטיגמה, יש כאלה שחושבים שאדם בעל לקות ראייה הוא אדם מסכן. אני חושבת שאני ההוכחה שאפשר לעשות הכל".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!