הוראה לדורות: סמינר הקיבוצים חוגג 80 שנים

על המורים העתידיים להביא עט נובע, מיטה ומזרן, ואת תוספת שכר הלימוד אפשר היה לשלם באמצעות ריבה, ביצים וגבינת צאן - אלה, בין השאר, היו התנאים שבהם נדרשו לעמוד תלמידי המחזור הראשון של מכללת סמינר הקיבוצים, שבימים אלה חוגג 80 שנה להיווסדו.

המכללה, שנמצאת בתל אביב, היא אחד המוסדות המובילים להכשרת מורים, ובכל שנה לומדים בה יותר מ־6,000 סטודנטים במגוון תוכניות לימודים במסגרת תואר ראשון, תואר שני, הסבת אקדמאים ולימודי תעודה. ההתחלה היתה צנועה, כשהסמינר הוקם ביוזמת התנועות הקיבוציות להכשרת גננות ומורים. במחזור הראשון למדו בסמינר 38 גננות ו־22 מורים, ובהם לא מעט גברים. הלומדים הגיעו ברובם מההתיישבות העובדת, ורק בשנות ה־50 החלו להשתלב תלמידים מהעיר.

עוד בנושא:

•חוזרים ללימודים עם "ישראל היום"

•הילד עולה לכיתה א', ואתם רוצים שתמונתו תתפרסם?

•אשקלון מציגה: לימוד אנגלית בגן חובה

•מורים? אל תעלו תמונות לרשתות החברתיות

•משנת הלימודים הבאה: הגננות יקבעו את סדר היום ביחד עם הילדים

זה אולי נשמע מוזר, אבל מכתב שנשלח לסטודנטים באוקטובר 1939 ופירט כיצד להתכונן לכניסה למוסד, דרש מהם בין השאר להיבדק על ידי רופא ולהציג תעודת בריאות. הסיבה: הלימודים היו במתכונת של פנימייה, והיה חשש שהתלמידים ידביקו זה את זה. כמו כן, התלמידים, שהיו קיבוצניקים ומושבניקים, התבקשו להביא איתם לת"א אפילו מיטה ומזרן ומצעים, לצד אספקה קטנה של אוכל.

תמונות ומסמכים היסטוריים מסמינר הקיבוצים // צילום: ארכיון סמינר הקיבוצים

ברשימה נכתב כי על התלמידים להביא תנ"ך "ואם אפשר גם סֵפֶר הָאַגָּדָה (לקט אגדות שנערך וסודר על ידי ביאליק ורבניצקי, נ"ד)". התלמידים גם נתבקשו להצטייד בעט נובע. בכל מה שנוגע לשכר הלימוד, נכתב כי "על הגזבר של הקיבוץ להיפגש עם נציג הוועדה המארגנת ולהסדיר את התשלום". שכר הלימוד עמד בזמנו על 350 ל"י, אולם באפריל 1942 חלה עלייה בשכר הלימוד והוחלט להטיל על כל הקיבוצים שחבריהם לומדים בסמינר תוספת תשלום. את התוספת אפשר היה להעביר באחת משתי הדרכים: הראשונה היא 5 לירות א"י, והשנייה - והמועדפת על הסמינר - היתה דווקא בצורה של תוצרת חקלאית: ביצים, תפוחי אדמה, דבש, ריבה או גבינת צאן.

במהלך הכשרתם של התלמידים מהמחזור הראשון הושם דגש מיוחד על לימודי טבע בראשותו של המחנך יהושע מרגולין ז"ל, שהיה ידוע בכינוי "הדוד יהושע". לאורך השנים למדו במכללה אנשי רוח, יוצרים וידוענים, ובהם המשורר נתן יונתן והספורטאיות האגדית אסתר רוט־שחמורוב.

"למדנו מאוד ברצינות", רחל רבין // צילום: גדעון מרקוביץ'

עם הבוגרות המוכרות נמנית גם אשת החינוך רחל רבין (94), שלמדה בסמינר לפני כ־70 שנה. "החליטו שאני אהיה מורה, וכך הפכתי למורה של הכיתה הראשונה של קיבוץ מנרה", מספרת רבין, "הלימודים בזמנו היו מיוחדים מאוד, למדנו בכל פעם במקום אחר. זו היתה כיתה קטנה עם אווירה מאוד מהנה. למדנו מאוד ברצינות כי ידענו שאנחנו מקבלים מתנה - אפשרות ללימודים - כי הקיבוץ שילם גם את הלימודים ואת דמי הקיום. זו היתה תקופה מהנה ומעניינת".