"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"התלמידים נכשלים בפיז"ה – בגלל החופשות הרבות"

בנק ישראל מעלה שוב את ההצעה לעבור לשבוע לימודים של חמישה ימים, ולקצר דרסטית את החופשות • "תעלה את איכות הלמידה בבתי הספר"

,עודכן
יותר מדי חופשות? תלמידות תיכון מוזות לאמנויות בתל אביב עם תעודת סיום בחוף הים // צילום: יהושע יוסף

בנק ישראל מעלה מחדש את הצעתו לקיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים, על חשבון קיצוץ 29 ימי חופש של התלמידים, בעיקר בחנוכה, פסח ובחופש הגדול. את המחקר שבעקבותיו הונחה ההצעהפרסם בנק ישראל בפירוט כבר בתחילת נובמבר. כעת, הוא מוסיף נימוק חדש: קיצור ימי החופש של התלמידים במסגרת ההצעה החדשה, יביא לשיפור בהישגי התלמידים - שהתבטאו באחרונה במבחני פיז"ה העולמיים, בהם הוצבו התלמידים הישראלים במיקום נמוך.

בבנק ישראל טוענים כי, "בחג החנוכה עלה שוב המסך על תיאטרון האבסורד: תלמידי בתי הספר היו בחופשה והוריהם הלכו, כרגיל, לעבודה. יתרה מכך, בהיעדר ממשלה חדשה ותקציב מדינה הבעיה תחזור על עצמה גם באפריל (בשבוע הראשון של חופשת הפסח), ואולי גם בתחילת החופש הגדול".

לטענת חוקרי בנק ישראל, "ישראל יוצאת דופן בין מדינות העולם במספר ימי החופשה הנוספים שיש לתלמידים מעבר לימי החופשה של הוריהם: 47 ימים נוספים בשנה בישראל, מול 20-30 במרבית המדינות המפותחות. בנייר מוצע לבטל את הלימודים בימי שישי, בהם מרבית מקומות העבודה מושבתים, ולהעביר את שעות ההוראה המבוטלות לימי עבודה בהם בתי הספר סגורים: ימי אסרו-חג, חופשת החנוכה, השבוע הראשון של חופשת הפסח ואף בחלק מחודש יולי. שינוי זה יפחית את מספר ימי החופשה העודפים של התלמידים ב-29 ימים, וזאת ללא שינוי בסך שעות ההוראה השנתיות בבתי הספר".

לפי בנק ישראל, מעבר לתועלת הכלכלית שהמהלך יביא למשק הישראלי, יש בו גם תועלת פדגוגית לא מבוטלת. "מחקרים שנעשו בארה"ב ביחס לקיצור שבוע הלימודים מ-5 ל-4 ימים מראים באופן ברור כי הואאינוצפוי לפגוע באיכות הלימודים. מאידך, מחקרים אחרים בארה"ב מראים כי קיצור החופש הגדול מחליש את תופעת ה-summer slide, כלומר מצמצם את משך הזמן הנדרש לתלמידים כדי לחזור לרמת הידע והמיומנות שלהם, שמלפני החופש הגדול. יתרה מכך, מחקרים הראו כי צמצום משך הזמן הנדרש לחזרה לרמת הידע שלפני חופשת הקיץ גדול יותר אצל התלמידים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מאשר אצל תלמידים שמגיעים מבתים מבוססים. נקודה חשובה נוספת: קיצור שבוע העבודה של המורים והעמדתו על ארבעה ימים בשבוע בלבד, עשוי להקטין את מידת השחיקה המקצועית של המורים בהשוואה למצב הנוכחי".

בבנק ישראל מסכמים: "נראה כי יש בהצעה רכיבים, אשר עשויים לשפר את איכות הלמידה וההוראה - וזאת ללא שתידרש לשם כך הוצאה תקציבית נוספת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר