"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מפת הפערים באנגלית: היישובים שהשתפרו - ואלו שנשארו מאחור
נתוני תש"ף נחשפים: ברשויות רבות, דוגמת דימונה ושדרות, נרשם זינוק בניגשים לבגרות באנגלית ברמת 5 יח"ל ● באחרות המספרים נותרו נמוכים ● פנייה לשרת החינוך: "להחזיר הקלות במועדי הקיץ"
תלמיד במהלך מבחן באנגלית (למצולם אין קשר לידיעה) | צילום: יוסי זליגר

מפת הפערים באנגלית: היישובים שהשתפרו - ואלו שנשארו מאחור

נתוני תש"ף נחשפים: ברשויות רבות, דוגמת דימונה ושדרות, נרשם זינוק בניגשים לבגרות באנגלית ברמת 5 יח"ל ● באחרות המספרים נותרו נמוכים ● פנייה לשרת החינוך: "להחזיר הקלות במועדי הקיץ"

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בגרויות החורף כמעט מאחורינו, כולל המועדים לתלמידים הנבצרים שחלו בקורונה או לא ניגשו לבחינה, אבל תלמידי התיכון ברחבי הארץ כבר מביטים בחשש גדול אל בגרויות הקיץ ודורשים הקלות.

כפי שפרסמנו, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון פועלת לקדם תוכנית מקיפה וחדשה בלימודי האנגלית, אשר נועדה להחליף את תוכנית "לתת חמש" הנוכחית, שהגה ראש הממשלה נפתלי בנט כשכיהן כשר החינוך.

כזכור, ב-2018 החלה תוכנית "לתת 5" באנגלית, שהייתה אמורה לשפר את הישגי התלמידים. שיפורים מסוימים אכן נרשמו, אולם בפועל חלק ניכר מהצעדים לא יושם והתוכנית הופסקה.

בחינת בגרות באנגלית // צילום ארכיון: יהושע יוסף, צילום: יהושע יוסף

הנתונים לתש"ף, שהחלה לפני התפרצות מגיפת הקורונה, מראים כי בחלק מהרשויות נרשם זינוק אדיר בשיעור הניגשים לבגרות באנגלית ברמת חמש יחידות לימוד. מנגד, היו ערים - כפי שאפשר לצפות, בעיקר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית - שבמובן מסוים נשארו מאחור ולא הציגו התקדמות מרשימה כלל.

כך, למשל, מבין הערים שנבדקו עשתה מועצת שלומי את הקפיצה הגדולה ביותר - מ-23.8% מהתלמידים שניגשו לחמש יחידות אנגלית בתשע"ז, ל-44.7% בתש"ף. גם בדימונה זכו לעלייה מרשימה - מ-29% ל-46%. גם ברמלה (33.8%), בשדרות (48%) ובחצור הגלילית (25%) הציגו נתונים יפים לעומת אלו מל פני שלוש שנים, אז נכנסה לתוקף התוכנית הקודמת; וגם בטירה קפצו מ-19% ל-30%.

מדובר בהישגים לא מבוטלים של ערים רבות בפריפריה, אבל צריך לומר כי נקודת הפתיחה שלהן מל כתחילה היתה נמוכה ביחס לרשויות האמידות יותר. כמו כן, יש לציין כי בחלקן מספר התלמידים נמוך מש מעותית מבערים הגדולות, ולכן קל יותר ליישם בהן שינויים בתוכניות הלימוד השונות.

החזקות רק התחזקו

עוד מצביעים הנתונים לתש"ף על כך שהערים האמידות והחזקות ממילא - התחזקו אף יותר. זה נכון, למשל, ברמת השרון, שנ מצאת בראש הטבלה בפער אדיר מערים אחרות: בעיר זו עלה שיעור הניגשים לבגרות באנגלית ברמת חמש יחידות לימוד לכמעט 90%. גם ביישוב המבוסס מיתר שיפרו הישגים בשלוש השנים האחרונות, ושיעור התלמידים שניגשו לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד גבוה מ-70%.

אבל היו ערים, בעיקר בפריפריה, שהתוכנית ללימוד אנגלית לא סייעה להן, והישגיהן נשארו נמוכים יחסית. בבית שמש, למשל, שיעור הניגשים לבגרות נותר ללא שינוי (30%), וכך גם באופקים (16.8%) ובנתיבות (22.5%), שביצעו התקדמות מינורית כלפי מעלה. יש גם ערים שבהן נרשמה הידרדרות בנתונים: במצפה רמון, לדוגמה, ניגשו לבחינה באנגלית ברמת חמש יחי דות פחות תלמידים מבעבר (ירידה מ-38% ל-30%), אך ביישוב מסבירים שלבגרות ברמה הזו ניגשו בתש"ף רק שני תלמידים - מה שגרם לי רידה הגדולה.

"אנחנו בהחלט רואים התקדמות בהישגי הבגרות באנגלית בערים לא מעטות, בעיקר בפריפריה", אומרת המפמ״ר על מקצוע האנגלית, ד"ר ציונה לוי, ומוסיפה שהיא מאמינה כי השיפור יישמר גם בעתיד: "מת חילת התוכנית הוכפל שיעור הניג שים לבגרות בחמש יחידות באנגלית - היינו ב-33% ב-2016, והיום, שש שנים אחרי, השיעור הוא 68%".

התוכנית שלא קרתה

כך או אחרת, הבגרות באנגלית מטרידה את מי שצפויים להיבחן במועדי הקיץ בעוד חודשים ספורים. מועצת התלמידים והנוער הארצית כבר פנתה לשרת החינוך שאשא ביטון בבקשה להחזיר את ההקלות בבגרויות הקיץ הקרובות, וכן לבצע חשיבה ארוכת טווח על בחינות הבגרות בשנתיים הקרובות. "הקורונה במערכת החינוך עדיין כאן, ואיתה גם השלכות הסגרים והבידודים", אמר יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עומר שחר, "כולנו דיברנו על הנזק החברתי רגשי שחווינו בקורונה, אבל לצערנו אין מספיק הבנה בנוגע לנזק הפדגוגי".

נזכיר כי נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" הראו כי במרוצת השנים, כמעט לא נותר דבר מתוכנית הדגל שגיבש בנט בלימודי האנגלית. בניגוד לתוכנית הדגל במתמטיקה, התוכנית לקידום האנגלית לא הוגדרה בבסיס התקציב של המשרד, ושרי החינוך שכיהנו אחריו לא תקצבו אותה.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון // צילום ארכיון: הרצי שפירא, צילום: הרצי שפירא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...