"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקרב על החינוך: הקפסולות במוקד

חידוש הלימודים בכיתות הנמוכות: המסלול המהיר מול המסלול הבטוח והיקר יותר • האם יפצלו את כיתות א'-ב' לקפסולות? • השרים יכריעו

,עודכן
ישובו ללמוד בקפסולות? // צילום: אורן בן חקון // ישובו ללמוד בקפסולות?

הדרך המהירה או הדרך הבטוחה:העימות על הקפסולות. קבינט הקורונה צפוי לדון השבוע בתוכנית היציאה מהסגר, ובתוכה גם חזרת מערכת החינוךלשגרת קורונה וחידוש הלימודיםהפרונטליים.

אחרי אינסוף דו"חות, המלצות ועצות של מומחים, יצטרכו השרים להכריע כיצד תחזור מערכת החינוך ללמידה בכיתות. האפשרות הראשונה שעומדת בפניהם היא הדרך המהירה, שבמסגרתה יחזרו הגילאים הנמוכים (גני הילדים וכיתות א'-ב') ללמידה ללא קפסולות, כפי שהיה לפני הסגר. במקרה כזה, המערכת מוכנה לחזור מיידית, ברגע שהסגר יסתיים, והצעד אינו כרוך בהוצאות נוספות מקופת המדינה.

צילום: newsenders, שמואל בוכריס

לעומתה, קיימת אפשרות בטוחה יותר בעיני המומחים: לפתוח את כיתות א'-ב' בחלוקה לקפסולות, בקבוצות קטנות. מתווה כזה ידרוש ימים ארוכים של היערכות, ותקציב אדיר שעשוי להאמיר למיליארדי שקלים. לפי הערכות, במשרד הבריאות לא יבקשו פיצול בגנים, אך פיצול בכיתות א'-ב' לא ירד מהפרק. מדובר בכ־15 אלף כיתות, בשתי שכבות הגיל שצריך לפצל לשניים; לגייס מורים, אנשי צוות ועוד. יצוין כי כל הצוותים המייעצים, ובהם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה וכן הצוות המייעץ למל"ל, המליצו להחזיר פעוטונים, גני ילדים וכיתות א'-ג' לבתי הספר בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 18 תלמידים).

על פי מרכז המידע והידע הלאומי, רק לאחר מכן ניתן לשקול את החזרת כיתות ד'-ו'. בהמשך השרשרת נמצאים תלמידי חטיבות הביניים, אשר לגביהם ההמלצה היא לבחון את חזרתם רק כשתסתמן מגמת תחלואה יציבה ונמוכה במדינה. לגבי התיכונים, ההערכה היא כי יעברו שבועות ארוכים ואף חודשים עד שיחזרו ללמידה בכיתות.

תמרור דו־צבעי

נתוני התחלואה במערכת החינוך מעלים כי 50% מהתלמידים החולים (מתוך כ־12 אלף תלמידים חולים) מרוכזים ב־512 בתי ספר, המהווים פחות מ־10% מכל בתי הספר בישראל (5,200). מדובר ב־372 בתי ספר במגזר החרדי, 113 בתי ספר במגזר הכללי ועוד 27 בתי ספר במגזר הלא־יהודי. מסיבה זו, מעוניין שר החינוך יואב גלנט לראות את מערכת החינוך חוזרת לשגרת קורונה כמו לפני הסגר, ללא קפסולות בגני הילדים ובכיתות א'-ב', ועם קפסולות בכיתות ג'-ד'.

שר החינוך גלנט // צילום: קוקו
שר החינוך גלנט // צילום: קוקו

עם זאת, בסופו של דבר חברי קבינט הקורונה, שבו השר גלנט אינו חבר, הם שצפויים להכריע. במשרד החינוך אוספים נתונים כבר כמה שבועות ומבקשים לפתוח או לסגור בתי ספר על סמך מידע זה בלבד. בלשכת שר החינוך מדברים על מודל של "תמרור דו־צבעי" - אדום וירוק, כך שכל בית ספר ייסגר או יפתח על פי נתוני התחלואה שלו.

כרגע, ישנם כ־4,700 בתי ספר שיש להם תמרור ירוק להיפתח, ודאי אם מחזירים רק את תלמידי הכיתות הנמוכות, אז התחלואה נמוכה במיוחד. במשרד החינוך צפויים להציג בדיון השבוע כמה חלופות ובהן אלו שהוזכרו, והממשלה היא זו שתכריע. חזרת השכבות הגבוהות, כאמור, נראית כרגע רחוקה, וקיימות הערכות שלפיהן יעברו שבועות רבים ואפילו חודשים עד שיחזרו לפעילות סדירה.

יצוין כי בין האפשרויות שהוצגו לעיל קיימות גם כמה אפשרויות ביניים, כמו למשל חזרה לשגרה במתווה שהונהג אחרי הסגר הראשון, אז חזרו ללמוד בגני הילדים ברוטציה שהשאירה את ההורים בבית חצי מהזמן. במסגרת הזו, כל תלמידי כיתות א'-ג' חזרו ללימודים בקבוצות קטנות, וכיתות ד' ומעלה נשארו ללמוד מהבית, בלמידה מקוונת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר