"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שנת הלימודים האבודה: 4 הטעויות שנעשו
קבינט הקורונה קבע: תלמידי כיתות ה'-ו' יחזרו לבתי הספר בשבוע הבא • כך השפיעו החלטות משרד החינוך על המערכת בחודשים האחרונים • סקירה
חזרה ללימודים בבית ספר בקריית מוצקין, בתחילת החודש | צילום: מישל דוט קום

שנת הלימודים האבודה: 4 הטעויות שנעשו

קבינט הקורונה קבע: תלמידי כיתות ה'-ו' יחזרו לבתי הספר בשבוע הבא • כך השפיעו החלטות משרד החינוך על המערכת בחודשים האחרונים • סקירה

נועם (דבול) דביר
, עודכן

חופש גדול מדי:לפני כחודשיים נסגרו מוסדות החינוך ומאז עבור שכבות ה' ומעלה מתקיימת הלמידה רק מרחוק. זה "החופש הגדול" השני ברצף לאחר חופשת יולי-אוגוסט. מקבלי ההחלטות ובהם משרד החינוך, הבריאות וקבינט הקורונהלקחו את הזמן, ונראה שעשו את כל הטעויות האפשרויות. כך יכלו להציל את שנת הלימודים שנראית אבודה.

אי פיצול הכיתות מתחילת השנה

למשרד החינוך הייתה תוכנית והיה גם תקציב, אלא שאז בא משרד הבריאות ואמר שאין צורך בקפסולות בגני הילדים וגם בכיתות א'-ב'. לאחר מכן הוא שינה את דעתו והתעקש על קפסולות בשכבות אלה וכעת שוב חזר בו. יצירת הקפסולות באמצע השנה באה על חשבון תלמידי כיתות ה'-ו' שיושבים בבית ונאלצו לוותר על הכיתות שלהם. אם המערכת הייתה פועלת על פי התוכנית, כבר בתחילת השנה בספטמבר היו יכולים למצוא פתרונות. הגעה לשנת הלימודים עם תוכנית סדורה הייתה מאפשרת יציבות.

אי ניצול ימי הקיץ והסתיו ללמידה בחוץ

החורף שהגיע השבוע לימד אותנו כי יהיו לא מעט ימים שלמידה בחוץ (כפי שממליצים כל המומחים) פשוט לא תהיה אפשרית. במדינה שבה לא ערוכים להתמודד עם גשם, למידה מחוץ לכיתה במזג אוויר סגרירי היא רעיון שהתלמידים עוד צריכים להתרגל אליו. אלא שבחודשיים האחרוניםמערכת החינוךפשוט החמיצה ימי שמש נעימים רבים שבהם הלמידה הייתה יכולה להיעשות בחוץ, במרחקים, ובמסגרתה להשלים פערים. ככל שהחורף יתקרב, הטמפרטורות יצנחו, הגשם יגיע לבקר והלמידה מחוץ לכיתה פשוט תהיה בלתי אפשרית.

ההסתכלות על כל הארץ כמקשה אחת

יש מקומות רבים, יישובים קטנים, שבהם אין חולי קורונה ולמעשה אין מניעה להחזיר בהם את הלימודים בקבוצות קטנות ובקפסולות. אלא שנראה שבשם השוויון יש החלטה גורפת אחת לכולם - מה שמביא לכך שכולם נפגעים. במקום לייצר דיפרנציאציה, לתת לחלק מהתלמידים לחזור ולהשלים את החומר לתלמידים בערים אדומות - עוצרים הכל. הרצון לשוויון חשוב, אך המחיר שבמערכת ישלמו על כך עלול להיות גדול מדי.

אי יצירת מתווה למפגשים חוץ-בית-ספריים

הנושא הכואב ביותר הוא המחסור בחיי חברה. אלא שבמשך שבועות שלמים לא מתקבלות התקנות המאפשרות לקיים פעילויות חינוכיות בשטח פתוח (שעד אז היו אסורות). גם כאשר אושרו התקנות הם אינן מחייבות, כלומר בתי ספר אינם חייבים לקיים מפגשים חברתיים שכל כך חשובים בשמירה על הבריאות הנפשית של התלמידים. במצב שנותר יש פערים בין בתי ספר שמעודדים ויוזמים מפגשים לבין כאלה שלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...