בלי יכולת להתחסן או להתמגן, עם מחסור חריף בסייעות ומטפלות וחוסר אמון בין הצוות להורים - המתווה החדש, שצפוי להיכנס לתוקף מחר, מעלה לא מעט בעיות וסימני שאלה.
"לא נעים לי לומר, אבל אני לא סומכת על כל ההורים שיבצעו בדיקת קורונה. אנחנו הרי יודעים שלא כל ההורים במערכת החינוך עושים את הבדיקות. נמאס להם, כבר לא מעניין אותם שום דבר", אומרת שרון רוגוז'ינסקי, גננת בגן טרום־חובה (גן עירוני) בירושלים ומנחת הורים. "אני מאוד חוששת. ילדים יבואו עם האומיקרון לגן ובסופו של דבר אנחנו נחלה, זה עניין של זמן", ציינה. "אנחנו אמנם מחוסנות, אבל לא חסינות. חברות שלי, שנמצאות כבר שבועיים בבתים לאחר שחלו, סובלות מתסמינים לא קלים בכלל".
על פי המתווה, תלמיד בית ספר או גן שייחשף לתלמיד או לאיש צוות מאומת - לא יידרש להיכנס לבידוד. פעוטות ותלמידים יבצעו שתי בדיקות אנטיגן ביתיות בשבוע - בימים ראשון ורביעי בבוקר, לפני הלימודים. מי שיקבלו תשובה שלילית יחזרו למוסד החינוכי, בעוד חיוביים ייגשו להיבדק באנטיגן מוסדי.
האחריות במתווה החדש עוברת כל־כולה להורים, אך מלכתחילה החשדנות בין ההורים לעובדי ההוראה ואנשי הצוות נמצאת בשיאה. בעיקר עולה השאלה עד כמה הורים יקפידו לעשות את הבדיקות, שכן חלקם מתנגדי חיסונים ובדיקות ואחרים מתמודדים עם לא מעט קשיים אחרים.
"אני אוהבת את העבודה שלי, אך מגיעה לגן בחרדות. אני שואלת את עצמי אם אדבק מאחד הפעוטות", משתפת שרה לוי, מטפלת ממעון אמונה בירושלים. "מי שמגיעה נמצאת בסכנת הידבקות. אף אחד לא חושב לחלק בדיקות גם למטפלות. עשרות מעונות נסגרים מחוסר צוות, שנגרם בשל תחלואה או כניסה לבידוד - חייבים לשים לזה סוף לפני שנקרוס".
רוגוז'ינסקי היתה רוצה לראות פתרון אחר: "אני חושבת שצריך לעשות לכולם בדיקות מוסדיות, שבהן ההורה שולח את התוצאות לגן. אבל אני רואה מה קורה במתחמי בדיקות האנטיגן, התורים הם קטסטרופה. צריך הרבה יותר מתחמי בדיקות, לפתוח בכל מקום - ואז זה יהיה אפשרי".
היא מספרת על מצוקת כוח אדם אדירה: "כבר עכשיו יש קושי עצום במציאת גננות וסייעות מחליפות בגני הילדים. יש גנים וצהרונים סגורים - לא כי אין ילדים, אלא מפני שאין צוות. אני לא רואה את המצב הולך ומשתפר, נהפוך הוא".
"מאות גנים נסגרו"
כבר תקופה ארוכה, הרבה לפני הקורונה, מתמודד משרד החינוך עם מחסור אדיר בגננות (עובדות המשרד) ובסייעות (עובדות הרשות המקומית). זה הגיע למצבים שבהם גנים וצהרונים פשוט לא נפתחים בגלל מחסור באנשי צוות. הקורונה, כאמור, החריפה את המצב עד לאין שיעור, והורים נשארים עם ילדיהם בבית ימים שלמים. המצוקה הזאת קיימת גם בקרב מעונות היום והפעוטונים.
כרגע יש אלפי גננות, סייעות ומטפלות חולות קורונה או בבידוד. כמו כן, גננות ומטפלות שילדיהן הקטנים חולים גם לא יוכלו להגיע, כי יצטרכו לטפל בהם. למעשה, המתווה החדש "משחרר" לעבודה רק את אלה שנשארו בבית בשל בידוד מניעתי של ילדיהן. זה אמנם חשוב, אך זו טיפה בים.
"כבר עתה אנו מתמודדות עם מחסור חריף בעובדות במעונות", אומרת יו"ר נעמת, חגית פאר. לדבריה, יש סבירות גבוהה שביטול הבידודים לא ייתן את התוצאה המצופה, כיוון שמטפלות חולות לא תגענה לעבודה.
"אנו צופות כי עובדות החוששות להיחשף לילדים מאומתים בהיעדר בקרה ייעדרו מהעבודה, וכך רק יגדל המחסור בכוח אדם. מאז תחילת הגל נסגרו מאות כיתות במעונות המפוקחים לגיל הרך - חלקן נסגרו פעמיים, ואפילו שלוש פעמים, בתוך פחות מחודש. יהיה קושי בהעמדת המנהלות והמחנכות מול ההורים לצורך אימות בדיקה פעמיים בשבוע", העריכה.
דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית, מוסיפה: "השבוע נסגרו מאות גנים בארץ משום שגננות חלו ולא היה מי שיפתח אותם. גם אם הגננת מחוסנת - זה לא מבטיח שהגן לא ייכנס לבידוד. כאשר אין מנגנון מסודר לממלאות מקום, לגננות ולתומכות הלמידה - הכאוס חוגג".
החשש האפידמיולוגי
נראה שהמדינה הרימה ידיים בכל הנוגע להדבקה, ולראיה - גם בשיא המגיפה לא הוטלו הגבלות התקהלות באירועים המוניים. אלא שבגנים המצב מורכב יותר. תחילה, פעוטות עד גיל חמש לא יכולים להתחסן, וממילא שיעור ההתחסנות בגילים הצעירים הוא נמוך מאוד ביחס לאוכלוסייה. שנית, הגנים והמעונות צפופים. בניגוד למבוגרים, ילדים בגילים אלו לא עוטים מסיכה. כל אלה עלולים להגביר את ההידבקות בין ילדים קטנים.
"ההדבקות הרבות של פעוטות צפויות להימשך גם במתווה החדש", אומר פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "השאלה היא מה תהיה התחלואה שמצריכה אשפוז ילדים, ומה יהיו הסיבוכים. אני מעריך שלצערנו אנחנו נראה כאלה מקרים, מקווה שלא בהיקף חריג".
מנגד, לוין טוען ש"הממשלה היתה חייבת לאפשר את המשך פעילות המסגרות. חשוב שההורים יגלו אחריות וערבות הדדית, ויקפידו לא לשלוח חולים ומאומתים לגנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו