מסיכום הנתונים של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך משתקפת תמונה מדאיגה ביחס למצבם הנפשי של תלמידי מערכת החינוך, וביחס להחרפת עוצמת המצוקה שלהם. מנתוני המחקר עלה כי יותר ממחצית מהתלמידים מרגישים דיכאון ברמה כזו או אחרת.
מהנתונים עולה, כי חלה עליה של כ-43% בטיפולים של תלמידים המצויים בסיכון לאובדנות, אשר נערכים בשירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים. מדובר בעלייה מ-829 טיפולים ב-2020 ל-1,184 טיפולים בשנת 2021. נוסף על כך, חל גידול בהערכות הסיכון מ-2,780 הערכות ב-2020 ל-3,072 הערכות ב-2021.
מחקר במימון של המשרד אשר בוצע על ידי פרופ' מירי שרף מאוניברסיטת חיפה בחודש דצמבר האחרון, הצביע אף הוא על ממצאים מדאיגים. לפי נתוני המחקר, קרוב ל-60% מקרב תלמידי היסודי (מתוך מדגם של 489 תלמידים) סובלים מדכדוך קל ועד לדיכאון קליני חמור. בקרב תלמידי חטיבות הביניים והחטיבה העליונה 67% (מתוך מדגם של 845 תלמידים) סובלים מדכדוך קל ועד לדיכאון קליני חמור.
שרת החינוך, ד״ר יפעת שאשא ביטון, מסרה בתגובה: ״הדבר החשוב מכל הוא לשמור על השגרה החינוכית של תלמידי ישראל, מתוך הבנה שבלי מסגרת, הילדים ובני הנוער מידרדרים לבדידות, דיכאון, חרדה ואפילו אלימות קשה. תלמידי ישראל עברו שנתיים קשות שהותירו בהם צלקות ונזקים חברתיים-פסיכולוגיים שאנו, במערכת החינוך, עושים הכל כדי לתת להם את המענה המיטבי".
שאשא ביטון התייחסה להצהרתו של הורוביץ בדבר רצונו לקצר את ימי הבידוד והוסיפה: "אני שמחה ומברכת על הנחיית השר לקדם את קיצור הבידודים ל-5 ימים, אך לא די בכך. במשרד הבריאות חייבים באומץ לבטל את הבידוד לילדים בריאים בכדי שנוכל להחזיר את המערכת לשגרה פיזית בבתי הספר ולהציל את הילדים. משרד החינוך ימשיך לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת להבטיח את בריאות התלמידים, על היבטיה השונים, בגנים ובבתי הספר״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו