"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכירו את ועדות המינוח: כך נולדות מילים חדשות
מבעלי חיים ועד בריאות הציבור: באקדמיה ללשון העברית פועלות תשע ועדות שמציעות מילים חדשות • בין ההצעות שממתינות לאישור: רַחֶשֶׁת, גִּיּוּשׁ ופּוֹרְרוּת
אליעזר בן יהודה. יום העברית מצוין ביום הולדתו

הכירו את ועדות המינוח: כך נולדות מילים חדשות

מבעלי חיים ועד בריאות הציבור: באקדמיה ללשון העברית פועלות תשע ועדות שמציעות מילים חדשות • בין ההצעות שממתינות לאישור: רַחֶשֶׁת, גִּיּוּשׁ ופּוֹרְרוּת

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

איך מילה נולדת? באקדמיה ללשון העברית פועלות כיום לא פחות מתשע ועדות מינוח מקצועיות, ובהן ועדה לשמות בעלי חיים, ועדה למונחי שיווק ופרסום, ועדה למונחי מדע המדינה, ועדה למונחי מגדר ומיניות - וגם ועדה למונחי בריאות הציבור.

במשך כל תקופת הקורונה, למשל, עבדה ועדת בריאות הציבור באופן מאומץ להכריע על מילים שונות בנוגע למגיפה שפקדה את חיינו. לאורך השנים פעלו ועדות מינוח רבות שעסקו ביותר ממאה נושאים שונים, והן הפיקו יותר ממאה אלף מונחים בכל תחומי החיים.

"כל אחת מן הוועדות מכינה מילון מונחים בתחום המקצועי שלה", מסבירה רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה. "לעיתים מדובר ברשימה קצרה יחסית של המונחים המרכזיים בתחום, ובמקרים אחרים מדובר במילון בהיקף רחב ובו מאות רבות של מונחים". בוועדות משתתפים אנשי מקצוע בכירים בתחומם ונציגים מן האקדמיה ללשון העברית.

"אנשי המקצוע מביאים את המונחים המקצועיים, מסבירים אותם וגם מדווחים מה המונחים העבריים המשמשים", מוסיפה גדיש. "במידת הצורך הוועדה מחדשת מונחים עבריים, ובמקרים רבים מאמצים את המונח המשמש. לא לכל המילים הלועזיות ניתנת חלופה עברית, וכך למשל המילה 'אפידמיולוגיה' שנדונה לאחרונה נותרה לצד החלופה העברית בת שלוש המילים 'חקר הבריאות באוכלוסייה'".

האקדמיה ללשון עברית, צילום: אפרת אשל

הנה כמה הצעות למונחים חדשים שעלו בוועדות המינוח, אך טרם אושרו. כך, למשל, מציעה הוועדה למונחי שיווק ופרסום חלופה עברית למילה Buzz; ההצעה היא רַחֶשֶׁת (המזכירה את המילים רַחַשׁ ולרחוש, המציינים קול בלתי פוסק).

הבחירות עדיין לא נראות באופק, אך הוועדה למונחי מדע המדינה מציעה את המילה גִּיּוּשׁ (מן המילה גוש) במשמעות יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, ואת המילה פּוֹרְרוּת לציון תהליך שבו הבוחרים נוטשים את המחויבות שלהם למפלגה או לאידיאולוגיה מסוימת.

הוועדה לשמות בעלי חיים (הוועדה לזואולוגיה) הגישה לאחרונה לאישור האקדמיה שמות יתושים, ובין היתר אושר ברשימה זו שם עברי ליתוש הקרוי בלעז אֵדֶס - והוא נקרא מעתה יַתּוּשׁ־יוֹם. בעבר הלא רחוק הכינה הוועדה רשימות של שמות למדוזות, לעקרבים, לכוכבי ים, לפרפרים ואף לשפיריות.

היום (יום השפה העברית) יתקיים באתר ובפייסבוק של האקדמיה רב־שיח חגיגי בשידור חי בנושא "כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה ללשון". את האירוע תנחה ורד ליון־ירושלמי וישתתפו בו פרופ' חיים כהן, עורך המילון ההיסטורי; דורית לרר, סמנכ"לית האקדמיה; ורונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...