הפרשה, שבמרכזה החשד לאונס נערה שבוצע על ידי בן כיתתה בתיכון בתל אביב, זעזעה הורים רבים בבית הספר ובמדינה כולה. השאלות הקשות נשלפו מייד: איך אף אחד לא ידע על כך, איפה היו ההורים, איפה היו המורים.
המקרה הזה מטלטל במיוחד, אבל משיחות שערכנו בחודשים האחרונים עם תלמידים ומורים בבתי ספר ברחבי הארץ, עולה תמונה שיכולה להסביר בקלות איך קורה מקרה שכזה. תמונה של תרבות דיבור רוויית ביטויים מיניים, שכולם - בנים ובנות גם יחד, ולא פעם גם מורים והורים - רגילים אליה ומקילים בה ראש או מעדיפים להעלים עין. לעיתים אלו הטרדות מילוליות בלבד, בעל פה או ברשתות החברתיות, לעיתים נחצה הקו לנגיעות אגביות "בצחוק", ובמקרים הקיצוניים מדובר בהטרדות פיזיות בוטות.
רוב הנפגעות והנפגעים מעדיפים לא להתלונן, והבודדים שמתלוננים מגלים לא פעם חומה בצורה של מנהלי בתי הספר, שמעדיפים לסגור את העניין בשקט בין כותלי המוסד מחשש לשמו הטוב. בתי הספר בכל רחבי הארץ, שאמורים ללמד את נורמות ההתנהגות של עידן Metoo, הופכים למעשה לחממה של הטרדות מיניות.
במהלך החודשים האחרונים שוחחנו עם עשרות בני נוער ואנשי חינוך. שמענו מהם סיפורים על שפה מינית בוטה שנפוצה בין התלמידים, גם במהלך השהות בבית הספר וגם בקבוצות ווטסאפ כיתתיות וברשתות החברתיות. ראינו דוגמאות למורים ששותפים בקבוצות ומעדיפים להעלים עין או להעיר בלשון רפה. כמות הסיפורים ששמענו הייתה עצומה ונגעה לבנים ולבנות מכלל האוכלוסייה, מהמרכז ומהפריפריה, בבתי ספר תיכוניים וגם בחטיבות ביניים. אין יישוב "אדום" יותר מאחרים, ואין בתי ספר "ירוקים".
על פי נתוני משרד החינוך, שנמסרו לאיגוד ארגוני הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית, בשנת הלימודים תשפ"א (2021-2020) דווחו לשפ"י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי) 2,019 מקרים של פגיעה מינית בתלמידים על ידי תלמידים אחרים. 1,720 מהמקרים בוצעו בידי ילדים מאותו מוסד לימודי, ועוד 299 בידי ילדים ממוסד אחר.
כך, לדוגמה, סיפרה לנו ה' (השם המלא שמור במערכת), בת 18 מרחובות, כי לא תשכח לעולם את הדרך חזרה מהטיול השנתי של השכבה לפני שנתיים. "עליתי לאוטובוס, ומישהו מכיתה מקבילה הציע לי לשבת לידו. הוא חבר של חברים, היכרות שטחית של 'היי, מה העניינים', אבל אני אדם חברותי והסכמתי.
"ישבנו בשורה השנייה באוטובוס, לפנינו ישבו המורים. הייתי עייפה, אז שאלתי אותו אם אני יכולה להשעין את הראש על הכתף שלו ולישון. הוא הסכים, ואני נרדמתי מייד. התעוררתי כשהיד שלו מתחת לחולצה שלי. קפאתי. רציתי לצעוק, להגיד משהו, אבל לא ידעתי מה לעשות. פשוט קפאתי".
כסף למכה בישבן
במקרה נוסף, ע' (18) מזכרון יעקב סיפרה לנו על מקרה חמור שאירע לה כשהייתה בכיתה ט'. "שבוע לפני היציאה לחופש הגדול, כולם כבר שמו פס על השיעורים. באחד הימים גם אני הברזתי והלכתי לשבת עם החברים שלי על הדשא בחצר. ראיתי שהם מתחילים להתלחש ביניהם, ולא הבנתי למה. המשכתי להתקדם לעברם בחיוך.
"פתאום אחד מהם קם, עבר מאחוריי ונתן לי מכה בישבן. הייתי בשוק. כולם צחקו והתחילו לקרוא לי בשמות גנאי מיניים. מישהו צעק: 'עכשיו תורי'. ברחתי משם. סיפרתי מייד לחברה טובה שלי, שהלכה לדבר עם אחד הבנים. הוא סיפר לה שהם עשו התערבות: מי שיעז לתת לי מכה בישבן, יקבל מכל אחד 20 שקל".
"יש מדיניות ברורה"
כששאלנו אותה אם סיפרה על האירוע לאחד המורים, היא השיבה: "סיפרתי על זה רק לחברות שלי. לא סיפרתי לאף מורה וגם לא להורים. לא הרגשתי בנוח. עד עכשיו אין אף מבוגר שיודע על זה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "למשרד החינוך מדיניות ברורה בכל הנוגע לאלימות ולפגיעות מיניות, המפורטת בצורה מעמיקה ומקיפה בחוזרי מנכ"ל. חוזרים אלו תקפים בכל מערכת החינוך ובכל המגזרים.
"במשרד פועלת היחידה למיניות ולמניעת פגיעה בילדים ובבני נוער, המפעילה מדריכים מומחים בפריסה ארצית מכל המגזרים ובכל החברות. מדריכים אלו מסייעים לבתי הספר בהפעלת תוכניות למניעת אלימות מינית".
הכתבה המלאה - ביום שישי ב"שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו