בנפשנו הדבר: כך אפשר לטפל בחוסן הנפשי של התלמידים

כמעט שנתיים של קורונה, סגרים, בידוד, ריחוק חברתי ומצבים לא פשוטים בבית הביאו גם את הילדים לנקודות שפל ורתיחה. כעת, עם החזרה לשגרת הלימודים, המשימה של הצוותים בבתי הספר היא לתת מענה רגשי לתלמידים שנפלו בין הכיסאות.

לקראת ועידת החוסן הנפשי בשבוע הבא, הפגשנו שלוש נשות מקצוע ממשרד החינוך כדי להבין מדוע זה קרה, ואיך מטפלים בחוסן הנפשי של התלמידים במערכת החינוך.

"אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי השנה הוא ילדים שבאים ואומרים: 'יש לי התקף חרדה', מאבחנים את עצמם. יש לי המון תלמידים שמחליטים שיש להם התקף חרדה ומציגים את עצמם כמי שחווים את זה". את הדברים המדאיגים האלה מספרת ליאת הוד, יועצת תיכון מור מכבים-רעות ומדריכה ארצית ביחידה להתמודדות במצבי משבר ומניעת אובדנות בשירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) שבמשרד החינוך. "המושג הזה הפך להיות מאוד שכיח בקרבם. מובן שמי שאמור לאבחן זה אנשי טיפול, ולא כולם סובלים מהתקפי חרדה - אבל זה משהו שהפך להיות בשיח, וזה מדאיג".

לדברי תרי שטרנברג-זמיר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה המשמשת רכזת תחום מניעת אלימות ובעיות התנהגות בשפ"י, החרדות תמיד היו - אך התגברו. "כולנו חיים במציאות ביטחונית או כלכלית מורכבת של חרדה שאופפת אותנו, אבל בתקופה האחרונה יש גם חרדה בריאותית והפרה של כל שגרת החיים בכל הרמות. בכל פעם צריך להסתגל מחדש, זה דורש המון כוחות נפש".

לדבריה, לא מדובר במשבר נקודתי אלא במשהו מתמשך שאופף את כולנו - ילדים ומבוגרים כאחד. "היכולת של ילדים להסתגל למשברים תלויה ביכולת של המבוגרים להכיל את הקשיים. אבל מה שקורה במציאות שאנחנו חיים בה כרגע, זה שגם המבוגרים נמצאים במשבר. בגלל הסגרים לא היה רצף חינוכי, הרבה דברים קרו בבת אחת ואת התוצאות אנחנו רואים היום - ילדים צריכים לחזור לשגרה כשהם לא מורגלים לסדר יום או לכללים, והדבר הזה מתפרץ בעוצמה מאוד גדולה".

"אצל מתבגרים אנחנו רואים הרבה דיכאון וחרדות, הרבה יותר מאשר ראינו קודם", מסבירה ענבל יפה, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי-התפתחותי בעיריית רחובות. "רואים אפילו יותר חרדות בחינה, זה לא דבר חדש, אבל עכשיו ההיקף גדול יותר וזה נובע מכך שעכשיו הם כבר לא בזום אלא יושבים עם הבחינה ממש בכיתה וצריכים להתמודד עם החומר. אנחנו רואים גם הרבה יותר חרדות חברתיות, ילדים שהזום אפשר להם לא להתמודד עם הפן החברתי של הלימודים, ועכשיו הם צריכים לצאת חזרה לעולם האמיתי וזה לא פשוט להם. וכמובן, יש גם חרדות בריאות". שלושתן מסכימות שההשפעה ניכרת בכל שכבות הגיל, בכל גיל באופן שונה.

לדברי יפה, בבתי הספר מתרחש תהליך נוסף: "המשימה ההתפתחותית של מתבגרים היא למצוא את הזהות שלהם - ואנחנו רואים שיש המון שאלות מגדריות. זו רוח התקופה אבל איכשהו אלינו הגיעו המון בני נוער שמתלבטים בזהותם המגדרית, אם הם סטרייטים, הומואים, לסביות - מכל המגזרים. המון מורים בחטיבת הביניים או התיכונים לא יודעים תמיד להתמודד ומה להגיד". היועצת ליאת הוד: "אני ממש מחזקת, זה בהחלט עולה ואפילו מגיעים גם יותר דיווחים על פגיעות מיניות".

ומה קורה בגילים הצעירים יותר?
"בגיל הרך, בגנים יש יותר בעיות של גמילה, אנחנו רואים רגרסיה ביכולות החברתיות", אומרת הפסיכולוגית ענבל יפה. "גם הרבה מהם דבוקים למסכים. בבתי הספר היסודיים רואים הרבה קשיים חברתיים, והמשימה העיקרית היא להשתלב בכיתה, וכמובן לצד הלמידה - רבים מהם חזרו ללימודים עם ידע חסר בקריאה ובכתיבה. נוסף על אלו, אנחנו רואים הרבה משברים במשפחות והליכי גירושים קשים בין הורים עם ניכור הורי ביחס לעבר, וזה משפיע על הילדים – ראינו את זה קודם, אבל זה החמיר והתרבה".

הפסיכולוגית תרי שטרנברג-זמיר היא גם רכזת תוכנית לטיפול מערכתי בבעיות התנהגות בגיל הרך בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית בת ים. "הקורונה לא המציאה שום דבר חדש, אבל הקצינה גם את בעיות ההתנהגות והאלימות", היא מספרת. "יש לזה השלכות על מעגלים רחבים יותר. כשילד נמצא במצוקה רגשית, זו בעיה גדולה - אבל אישית; כשתלמיד נוהג באלימות כלפי אחרים או לא מאפשר להעביר שיעור בכיתה - אז כל הסביבה נפגעת. אם בעבר היינו רגילים לכך שבכל כיתה יש כמה ילדים בודדים עם בעיות התנהגות ובנינו להם תוכנית אישית, היום אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שהקצה עובר לאמצע, כלומר יותר תלמידים עם בעיות התנהגות. זה משפיע על היכולת של הצוותים החינוכיים לתת מענה".

הפתרון: ההורים והמורים

על קצה המזלג, במערכת החינוך יש שני בעלי מקצוע שאמורים לספק מענים רגשיים לתלמידים, להורים ולמורים. הראשונה היא יועצת בית הספר, שנמצאת בקרבת התלמידים באופן קבוע ופוגשת תלמידים במסגרת פרטנית, קבוצתית וכיתתית. היועצת מנחה ומלווה את הצוות החינוכי, נפגשת ומלווה הורים במידת הצורך באופן פרטני וקבוצתי. יועצת חינוכית היא בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ותעודת הוראה, ועליה לעבור הכשרה מקצועית לאורך שלוש שנים. התפקיד השני הוא פסיכולוג/ית חינוכי/ת מטעם שפ"י - משרד החינוך. הפסיכולוגים מבצעים אבחונים, טיפולים פסיכולוגיים לתלמידים ולהוריהם והדרכה פסיכולוגית לצוותי חינוך בגנים ובבתי ספר, בחינוך הרגיל והמיוחד, וכן פועלים ברמת הקהילה.

"אנחנו מתחילים בהקניית כלי חוסן מגיל הגן ועד התיכונים", מסבירה היועצת ליאת הוד. "יש לנו כל מיני תוכניות כמו 'בוחרים בחיים' למניעת אובדנות, שבה מלמדים אותם לפנות לעזרה, מלמדים לדבר על הקשיים, ויש שם ידע מציל חיים. אנחנו פועלים לכך שהתלמידים יהיו גם שומרי סף עבור החברים שלהם. עולה השאלה 'מה משמח אותי' - החלק שבו אנחנו מאתרים עם התלמידים את הכוחות ויוצרים קבוצה אינטימית, שיח רגשי אחר בין המנחה לבין התלמיד. אנחנו מכשירים גם את המחנכים, שהם דמות מאוד משמעותית. הם יעבירו את התוכנית כדי ליצור שיח יותר אישי בגובה העיניים. נוסף על כך, אנחנו מעבירים שיעורי כישורי חיים שבהם מדברים עם על נושאים שקשורים לחיים הילדים, בהתאם לשלב ההתפתחותי, ומקנים להם כלים לוויסות של הגוף, הרגשות והמחשבות".

הפסיכולוגית תרי שטרנברג-זמיר: "כולם צריכים לעבור תהליך של שיקום של הקהילה, של החיבורים שהתרופפו. צריך לחזק את האמפתיה הכל כך נחוצה וחסרה. כשאנחנו מדברים על מניעת אלימות, התלמיד צריך להבין שכשהוא מכה - זה כואב לצד השני. כשאני מרגיש חיבור ויש לי אכפתיות כלפי החבר, זה משהו שמונע אלימות ומייצר תחושה של שייכות".

היא מסבירה כי "אנחנו מעבירים לילדים שמשבר זה משהו שאפשר לצמוח ממנו. עם התמודדות נכונה, הילדים יכולים לצאת בתחושה שעברנו דבר קשה אבל פיתחנו יכולות וכישורים. למשל, ילדים שעזרו בבית לאחים הקטנים, סייעו לסבא וסבתא, ילדים שפיתחו יכולת להיות עצמאיים יותר או להתמודד עם שינויים - אלה כישורים חשובים לחיים".

גם המבוגרים מקבלים טיפול?
"גם המבוגרים המשמעותיים לילדים נמצאים במשבר, וגם אצלם החוסן ירד. כיום יש תוכנית למידה חברתית רגשית שבה אנחנו מתרכזים בעבודה עם המבוגר המשמעותי", אומרת יפה. "זה אומר כל המעגלים שסובבים את הילד, החל מקבוצות בחדרי מורים, מנהלי בתי ספר, הורים, וגם קבוצות טיפוליות עם הילדים עצמם. רצינו להרחיב את ההתערבות שלנו עם עיניים כלפי המבוגרים, לעבוד איתם על החוסן שלהם, שיהיו חזקים, כדי שיוכלו להכיל את הילדים".

היועצת ליאת הוד: "המורים והצוותים החינוכיים הם גם בתהליך. גם להם יש בתים וגם להם משפחות וילדים וגם הם מתארגנים מחדש. הצוות החינוכי גם מקבל כלים כי הם הדמויות שנמצאות עם הילדים ברוב שעות היום, והם אלה שצריכים להכיל את מה שקורה" .

התמורה: שכר זעום

ויש נושא שאי אפשר לברוח ממנו - המחסור בפסיכולוגים ובפסיכולוגיות בשירות הציבורי. "אנחנו ב-70% תקינה, זה אומר שחסרים לנו 30% מכוח האדם", אומרת בכאב הפסיכולוגית ענבל יפה. "חסרים פסיכולוגים, כי התנאים של מי שעובד במגזר הציבורי מביישים. יש חסר ענק בגורמים מקצועיים. גם הקליניקות הפרטיות מפוצצות ואין בהן מקום, ומנגד המצוקות גדולות. קשה להפנות תלמידים ומשפחות לטיפול".

הפסיכולוגית תרי שטרנברג-זמיר: "אנשים טובים עוזבים את הפסיכולוגיה בשירות הציבורי, כי הם יכולים להרוויח פי עשרה בקליניקה פרטית. זה מצער, כי אנחנו רואים היטב את הערך של שירות פסיכולוגי ציבורי. בריאות נפש זה לא מותרות, זה נחוץ לכולם, בטח בתקופה הזאת. למענה הזה שניתן במסגרת חינוך אין תחליף, גם אם הילד הולך שעה בשבוע לטיפול פרטי. פרט לזה, הרבה משפחות לא יכולות להרשות לעצמן לממן טיפולים".

ענבל יפה מסכמת: "אחד התפקידים של המערכת הציבורית הוא לסגור את הפערים בין המשפחות המתפקדות לאלו שלא. אם אנחנו לא יכולים לתת מענה לילדים שלא מקבלים מענה בבית, אנחנו מפסידים אותם - וחבל".

ועידת החוסן הנפשי

ביום שלישי בשבוע הבא, 7 בדצמבר, יערוך העיתון "ישראל היום" את ועידת החוסן הנפשי של ישראל, שתיערך לראשונה בארץ ב"זאפה מידטאון" בתל אביב. הוועידה תעסוק בהשלכות הנפשיות של הסגרים על בני הנוער בארץ, ובמרכז תוצג אחת המגיפות השקטות שהתחוללו בשנתיים האחרונות - מגיפת הדיכאון והתפרצות מחלות הנפש לסוגיהן.

לנוכח ההבנה הזו יזם "ישראל היום" ועידת ענק, כדי שהנושא החשוב יועלה על סדר היום ולא יוזנח עקב עומס האירועים ושאלות השעה שעימם מתמודדת החברה בישראל סביב השעון. הכנס ייפתח בדבריו של עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט, ואחריו תישא דברים רעיית נשיא המדינה הגב' מיכל הרצוג. הכנס יועבר בשידור ישיר באתר וביישומון "ישראל היום".

במהלך היום, מהשעה תשע בבוקר, יתקיימו חמישה מושבים שיעסקו בהיבטים השונים של הבעיות הנפשיות שעימן מתמודדים מתבגרים בישראל והחברה כולה. את הוועידה תנחה כתבת "ישראל היום" דניאל רוט-אבנרי ואת המושבים ינחו אנשי העיתון, ובהם מיטל יסעור בית-אור, רן פוני, שיר זיו, רן רזניק וג'קי לוי.

במושב הראשון ישתתף שר הבריאות ניצן הורוביץ, שירואיין על ידי פרשן הבריאות של העיתון, רן רזניק, בנושא "מחיסון לחוסן". במושב זה ייערך רב-שיח בהשתתפות ח"כ מיכל וולדיגר מסיעת הציונות הדתית וראש השדולה לבריאות הנפש בכנסת, לצד ח"כ מיכל רוזין ממרצ, ד"ר אילן טל וד"ר גלעד בודנהיימר. במושב השני "עוברים את הגבול", תישא דברים נאוה ברק, נשיאת עמותת עלם, שתדבר על השלכות הקורונה על בני נוער בשולי החברה. המושב השלישי יעסוק בדרכים לחנך לבריאות נפשית, הרביעי יתמקד בספורט כדרך לבריאות נפשית והחמישי, שיחתום את הוועידה, יעסוק בהתמודדות ההורים עם התהליכים העוברים על נוער מתבגר. כרטיסים לאירוע ניתן לרכוש באתר זאפה.

בהכנת הידיעה השתתף אסף גולן