"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עלייה במספר התלמידים שמטופלים אצל קציני ביקור סדיר
בתוך שנה וחצי נוספו אלפי תלמידים שנדרשה עבורם התערבות קב"ס • ראש האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון: "המספרים מדאיגים מאוד"

עלייה במספר התלמידים שמטופלים אצל קציני ביקור סדיר

בתוך שנה וחצי נוספו אלפי תלמידים שנדרשה עבורם התערבות קב"ס • ראש האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון: "המספרים מדאיגים מאוד"

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" מראים גידול במספר התלמידים שנדרשה עבורם התערבות של קצין ביקור סדיר (קב"ס).מספר התלמידים הללו בשנת הלימודים תשפ"א עמד על 86,597, זאת לעומת שנת תשע"ט, לפני התפרצות הקורונה, אז עמד מספר התלמידים על 80,193.

"זה פער גדול מאוד בין שנה של קורונה לשנה ללא קורונה, אלו מספרים שהדירו שינה מעינינו", אמר חיים מויאל, שעומד בראש האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. לדבריו, המספר הגבוה נובע ממשברים שעברו משפחות רבות: "הורים הפסיקו לעבוד, המצב הכלכלי הורע, היה לחץ ומתח. עירבנו קציני ביקור סדיר גם במקרים שבהם תלמידים לא התחברו לזום באופן קבוע".

עוד עולה מהנתונים כי בשנת הלימודים תש"ף, שבה הקורונה פרצה בחודש מארס ובתי הספר נסגרו לראשונה, עמד מספר התלמידים המטופלים על 81,434. כלומר, הקורונה היא שאחראית למספר הגבוה של התערבות קציני ביקור סדיר.

בתקופת הקורונה הופיעו שני סוגים של נשירה מהלימודים: נשירה גלויה, שבאה לידי ביטוי בכך שהתלמיד/ה לא הגיעו לבית הספר גם כשאין סגר. לצידה החלה תופעה של נשירה סמויה, שבה תלמידים מתחברים לשיעורים אך בפועל לא לומדים ולא לוקחים בהם חלק.

"יש חוזר מנכ"ל וכללים מאוד ברורים מתי מפעילים קצין ביקור סדיר", אמר מויאל. "אם ילד נעדר שבוע, יוצא מכתב להורים. אחרי שבועיים הקב"ס הולך לביקור בית. בקורונה התחלנו לקבל שמות של תלמידים שלא הכרנו, ילדים חדשים. עשינו שני מבצעי איתור גדולים שלקחו בהם חלק 750 קב"סים, הוצאנו אותם לבתים. נלחמנו על כל תלמיד. אני מאמין שהשנה, עם החזרה ללמידה בבתי הספר, המספרים יירדו".

"התלמידים הלכו לאיבוד"

יהורם לוי, איש חינוך שלאחרונה מונה לתפקיד מנכ"ל רשת החינוך נעמ"ת, סיפר על הבעיות שנבעו מהלמידה מרחוק: "חלק גדול מהתלמידים פשוט הלכו לאיבוד. הם ישבו מול המסך, שמעו את המורה, אבל לא הקשיבו לה. כשהם הבינו שככה זה הולך להיות ושהם לא יהיו חלק משמעותי מהלמידה, הם פשוט בחרו לפרוש".

לפי נתוני התמונה החינוכית של בתי הספר בארץ המתייחסים לשנת הלימודים תש"ף, שיעור הנשירה במערכת החינוך עמד על 0.6%. במשרד החינוך ציינו כי לאורך השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הנשירה, לאור העבודה המקיפה שמבצע אגף ילדים ונוער בסיכון.

עם זאת, גם במשרד החינוך אומרים שמדובר בנתון שיש לקחת בעירבון מוגבל, שכן נתון הנשירה לשנת הלימודים תש"ף מתייחס גם לתקופת הקורונה, שבה בחלק מהשנה התבצעה הלמידה מרחוק. על כך ציינו במשרד החינוך כי "בשל הנסיבות החריגות של מגיפת הקורונה, דיווח המנהלים על אודות הגעת התלמידים אל המוסד החינוכי היה חלקי. באותו עניין יצוין, כי בשל אותן נסיבות לא חלה חובת דיווח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...