"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בצל הקורונה: עלייה במספר הזכאים לתעודת בגרות

מספר הזכאים לתעודת בגרות בשנת תש"פ עלה ב-3.7% ועומד על 73.4% בקרב תלמידי כיתות י"ב באותה השנה • 75.8% זכאים במגזר היהודי לעומת 69.4% במגזר הערבי • יותר תלמידות זכאיות לתעודת בגרות מאשר תלמידים

, עודכן
0השמעה
תלמידים נבחנים בבגרות (ארכיון) , צילום: יהושע יוסף

משרד החינוך פרסם היום (שני) כי הזכאות לבגרות עלתה ב-3.7 אחוזים, ועומדת על 73.4% בקרב מי שלמדו בכיתות י"ב בשנת הלימודים תש"פ (2019).

מדובר בשנה שרובה נלמדה באופן תקין, שכן הלימודים במערכת החינוך הופסקו באותה השנה רק בחודש מרץ – שבועות ספורים לפני שהתלמידים ניגשו לבגרות. נתונים אשר מתייחסים לשנת הלימודים האחרונה, תשפ"א, עדיין אינם קיימים.

הנתונים של שנת תש"פ, מראים עלייה ביחס לשנה שקדמה לה (תשע"ט) אז עמד אחוז הזכאות הארצי לבגרות על 69.7%. העלייה מגיעה לאחר שבמשך שנים משרד החינוך לא הצליחו לשפר את הישגי תלמידי ישראל, ושיעור הזכאות לבגרות נותר יציב. אגב, כשמסתכלים על זכאות לפי מגדר, עולה כי אחוז הזכאות אצל הבנות הוא 75% ואילו אצל הבנים הוא מעט נמוך יותר - 71.6%.

משרד החינוך ניסה לשפר את אחוז הזכאים במשך זמן רב // צילום: יהושע יוסף,

משרד החינוך פרסם גם את שיעור הזכאות לפי מגזרים (תש"פ) כשבמגזר היהודי 75.8% זכאים לבגרות, בחברה הערבית (ללא מזרח ירושלים) 69.4% זכאים לבגרות, במגזר הדרוזי 89.2% זכאים ובחברה הבדואית בנגב 58.1%.

כאמור, מערכת החינוך התחילה זה עתה את שנת הלימודים תשפ"ב, נתוני הזכאות לבגרות לשנה שעברה תשפ"א שהיא השנה שהושפעה הכי הרבה מהקורונה עדיין לא קיימים במערכת. חשוב לומר, שאת העלייה באחוז הזכאות לבגרות צריך לקחת בערבון מוגבל, כיוון שהנתונים נוגעים כאמור לשנת תש"פ, שבה במרבית השנה למדו כרגיל עד חודש מרץ שבו פרצה מגיפת הקורונה.

לנוכח המציאות המורכבת של הקורונה נקבעו התאמות (הקלות) רבות לתלמידים אשר כללו: צמצום של מקצועות ההבחנות לחמש בלבד, צמצום של חומר הלימוד ומיקודו, שאלון מותאם בשפה במועד קיץ תש"פ ותוספת מועד ב' לבחינת הבגרות בשפה. בנוסף, בחלק גדול מהמקצועות ניתן ציון על סמך בחינה בית ספרית.

במשרד החינוך עשו בשנים האחרונות מאמצים גדולים כדי לשפר את איכות תעודת הבגרות, כך למשל שיעור הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות מקרב הלומדים בכיתות י”ב עמד על 10.8% לעומת 8.8% בשנה שקדמה לה (תשע"ט). שתי תכניות דגל גדולות היו במתמטיקה ובאנגלית במטרה שכמה שיותר תלמידים יעשו בגרות ברמת 4 ו-5 יחידות במקצועות אלה. כך למשל שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4 יח״ל עמד על 20.1% ואילו במתמטיקה 5 יח״ל עמד על 15.6%. כמו כן, שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל עמד על 22.3% וברמת 5 יח״ל על 41.5%. עם זאת, באנגלית משרד החינוך לא עמד ביעד שהציב לעצמו.

שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל מתמטיקה עומד על 15.6%// צילום: יהושע יוסף, צילום: יהושע יוסף

נתוני האקלים הבית ספרי הראו כי נרשמה ירידה במדד המסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה בקרב התלמידים מ-52% בתשע"ט אל מול 49% בתש"פ. כמו כן, במשרד החינוך לא הצליחו לצמצם את העורבות באירועי אלימות (6%) וגם לא את מדד הקרבה והאכפתיות בין מורים לתלמידים (47%). לצד זה, במדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית נרשמה ירידה מ- 60% בתשע"ט אל מול 54% בתש"פ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר