בעוד פחות מחודש תחל שנת הלימודים תשפ"ב, ואחד הנושאים הבוערים שעל הפרק הוא: כיצד ישפיעו החיסונים על הדינמיקה והיחסים בין התלמידים בכיתה. חלק מהחששות של הורים, מורים ופסיכולוגים חינוכיים הם כי ריחוק, חרם ושיימינג ייעשו לתלמידים שלא יתחסנו מצד חבריהם.
"עלולים להיווצר בכיתות שני מעמדות, של ילדים מחוסנים - שינדו את אלה שלא מחוסנים. זה עלול לגרור מהומה וריב גם בין ההורים", אומרת מורה בחטיבת ביניים במרכז הארץ. "תתארו לכם מצב של תלמיד בכיתה ז', שרק עכשיו הגיע לבית ספר חדש, ושחברו לכיתה מסרב לשבת לידו כי הוא לא מחוסן. ילדים מאוד מודעים, זה יעורר הרבה בעיות".
כידוע, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מתנגדת לחיסון תלמידים בבתי הספר, בטענה כי "תפקיד משרד החינוך הוא לחנך". היא אף חוששת ממצב שבו ילדים לא מחוסנים יתויגו כמסוכנים, וישלמו מחיר חברתי על התנגדות הוריהם לחיסון. אלא שאם שרת החינוך תרצה או לא - הקונפליקט כבר כאן. יציאה לטיול שנתי ונסיעה באוטובוס, הזמנה לבר מצווה או לבת מצווה ואפילו למידה משותפת למבחן - בכל אלה נושא החיסונים עלול לעורר מתח רב.
טריגר לאלימות
"עם תחילת שנת הלימודים, ילד לא מחוסן עלול להפוך למטרה להתייחסות שלילית מצד ילדים אחרים בכיתה", אומרת ד"ר אנאבלה שקד, מייסדת בית ספר לפסיכותרפיה במכון אדלר. "היחס אליו עלול לכלול פחד מפניו, גינוי שלו, שיימינג ותפיסת מרחק ממנו. בדרך כלל, היעדר החיסון הוא לא הבעיה עצמה, אלא הטריגר לאלימות או לתוקפנות שנמצאת באווירה הכיתתית. בכלל, בשנים האחרונות יש הקצנה של חוסר סובלנות לשונה. החשש הוא שאת ההשתלחות חסרת הרסן שאנו רואים ברשתות החברתיות - נפגוש גם בבתי הספר".
לדבריה, על מנת למנוע את התופעה, חשוב ליזום שיחות כיתתיות ולתת ביטוי לדעות ולהרגשות של כל הצדדים, לבקש בקשות ולהגיע להסכמות. "לא קיימת סיבה מוצדקת לחרם או לתוקפנות בשום מקום ובשום זמן. אם זה קורה, הטיפול צריך להיות מערכתי (עם כל הכיתה) ולהתמקד בהגברת האמפתיה, שכלול השיח ופיתוח חמלה, חברות וסובלנות".
כאמור, ילדים יכולים להיות מאוד שיפוטיים על סמך מה שהם שומעים בבית. אחת הסכנות היא שבבתי הספר או בכיתה ייווצרו הלכה למעשה שתי חבורות: של תלמידים מחוסנים ושל תלמידים שאינם מחוסנים.
הפן החברתי מדאיג
אורית (שם בדוי) היא אם לתלמיד שעולה לחטיבת הביניים ועדיין לא חוסן. היא ובעלה עדיין מתלבטים בסוגיה, אך מאידך היא חוששת כיצד זה ישפיע על מעמדו החברתי של בנה: "אני בטוחה שיהיו הורים שיובילו קו תקיף שחייבים לחסן את כולם, ולא מן הנמנע שהורה כזה אומר לבן או לבת שלו שילד לא מחוסן לא נכנס אליהם הביתה. הפן החברתי ממש מדאיג אותי. אירועים חברתיים כמו הזמנה לבר מצווה, ללכת לסרט יחד - אני חוששת שידירו אותו מאירועים בטענה שהוא לא מחוסן ושזה מסוכן. אני גם לא יודעת מה יהיה עם החוגים ותנועת הנוער, ואיזה יחס ילד שלא יחוסן יקבל שם. עד עכשיו היינו ב'קייטנה', הקושי יחל עם פתיחת שנת הלימודים".
"יחסים חברתיים בקרב ילדים הם מאתגרים ומורכבים, והוספה של נדבך כמו 'האם חוסנת או לא', עלול להקשות עליהם, לגרור ללחץ חברתי כלפי הלא מחוסנים, ולעיתים אף להדרה", אומרת דליה כהן, מנהלת מרכזי ההורות והמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית. "במקרה זה, ההדרה היא בשל חששות בריאותיים. הורי ילד מחוסן, או הילד עצמו, עלולים לחשוש מישיבתו ליד ילד לא מחוסן בהסעה או בטיול השנתי. החשש עצמו הוא לגיטימי - אבל אסור שבכך זה יסתיים. הורים יכולים לעודד שיח מול הורים אחרים בכיתה ובשאר המסגרות, ולפעול כדי למצוא פתרונות לקשיים האובייקטיבים".
עוד היא אומרת: "הילדים הם אלו שנמצאים בסיטואציה המורכבת הזו ועלינו להפגין רגישות, להימנע משיפוטיות בוודאי כלפיהם ולסייע להוריד את הלהבות. אסור להשתמש בילדים ככלי ללחץ על ההורים שבחרו שלא לחסנם. בסוף הקורונה תיעלם מחיינו, אבל האנשים שמסביבנו יהיו שם לאורך זמן ויש להימנע מלהותיר משקעים".
מבודדים מול מחוסנים
הפן החברתי הוא לא הבעיה היחידה, מתווה הבידוד של משרד הבריאות ומשרד החינוך עדיין לא נסגר סופית. כיום, תלמידים (כמו גם בוגרים) מחוסנים אינם נדרשים להיכנס לבידוד במקרה שפגשו בחולה קורונה מאומת. אם זה יישאר כך גם בשנת הלימודים, אם יהיה תלמיד או מורה חולה, אזי תלמיד שלא חוסן יצטרך להיכנס לבידוד ארוך (שבוע) בעוד חבריו המחוסנים יוכלו להגיע לבית הספר כרגיל.
"אחרי שניים או שלושה בידודים, כבר ייווצרו בין התלמידים בכיתה פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים", אומר מנהל בית ספר במרכז הארץ. "בניגוד לשנה שעברה, כשאף אחד מהתלמידים לא היה מחוסן וכולם היו באותה הסירה - היום זה אחרת. מי שמחוסן ימשיך להגיע לבית ספר. זה ייצור מציאות בלתי אפשרית עבור המורים, שלא בטוח שיוכלו להתחלק בין הוראה בכיתה עבור מי שמגיעים פיזית לבית הספר - לבין הוראה בזום עבור התלמידים בבידוד".
לדברי המנהל, "זה יהיה מורכב עוד יותר בכיתה שבה המורה לא מחוסן ופוגש בחולה קורונה. המורה יישלח לבידוד, אך ידרוש להמשיך ללמד בזום - כי לא ירצה להפסיד ימי מחלה. אבל חלק מהכיתה שלו, החלק המחוסן, יישאר בלי מורה וכך ייכפה על התלמידים להישאר ללמוד מהבית בזום. במקרה כזה כל ההתחסנות יורדת לטמיון, כי אין לימודים פרונטליים. לאורך זמן, זה פשוט לא יעבוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו