"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בכיר ב־OECD: "בבתי הספר בישראל אין בכלל אוטונומיה"
ראש אגף החינוך בארגון, ד"ר אנדראס שלייכר, בביקורת על מערכת החינוך • "פחות מ־20% מההחלטות מתקבלות על ידי בתי הספר והמורים; יותר מ־70% - על ידי המדינה"
כיתה באשדוד (ארכיון, למצולמים אין קשר לידיעה) | צילום: לירון מולדובן

בכיר ב־OECD: "בבתי הספר בישראל אין בכלל אוטונומיה"

ראש אגף החינוך בארגון, ד"ר אנדראס שלייכר, בביקורת על מערכת החינוך • "פחות מ־20% מההחלטות מתקבלות על ידי בתי הספר והמורים; יותר מ־70% - על ידי המדינה"

גלעד צוויק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פרופ' אנדראס שלייכר, ראש אגף החינוך בארגון ה־OECD שביקר השבוע בישראל, במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תיאר את ביקורו בבתי ספר בישראל בצורה נוקבת.

שלייכר ציין כי "על פי נתוני טאליס - הסקר הבינלאומי להוראה ולמידה - המורים בישראל אמנם משתפים במשאבים, ומנהלים פגישות צוות, אך שיתוף פעולה מקצועי בתחומים כמו הוראה צוותית משותפת ותצפיות בכיתות של מורים אחרים - נחשב לנדיר. על פי נתוני ה־OECD, עבודה משותפת שבה מורים מלמדים יחד, צופים בכיתות של עמיתים, יוזמים פעילויות משותפות בכיתות שונות, נותנים משוב ומבצעים למידה מקצועית משותפת, מייצרת הוראה אפקטיבית יותר וגורמת למורים תחושת סיפוק".

עוד אמר, "אם אתם רוצים להיות מנהיגים חינוכיים טובים יותר בימינו, אל תשאלו את עצמכם אם המורים נשמעים להוראות שלכם; שאלו את עצמכם עד כמה המורים שלכם טובים בשיתוף פעולה".

שלייכר ציין כי ההשפעה של החוסר באוטונומיה עלולה לפגוע דרמטית בהכנת תלמידי ישראל לשוק העבודה העתידי: "האוטונומיה בבתי הספר היא כוח מניע רב־עוצמה של חדשנות וקדמה בחינוך. על פי נתוני פיז"ה (מדד ה־OECD להערכת תלמידים), אוטונומיה של בתי ספר ומורים מהווה גורם מנבא לאיכות של תוצרי למידה. משמע, מערכות חינוך שבהן לצוות המורים יש יותר שיקול דעת בנוגע למשאבים, לתוכנית הלימודים ולהערכת התלמידים - נחשבות טובות יותר".

לדברי שלייכר, "דווקא השנה, בעקבות מגיפת הקורונה, שאלת האוטונומיה של בתי הספר שנויה במחלוקת, ולא רק בישראל".

הבכיר ב־OECD הוסיף כי "בעבר, בתי הספר היו איים של טכנולוגיה ששימשה לתמיכה ולשימור שיטות ההוראה. אלא שבימים אלו נדרש מבתי הספר לעשות שימוש בפוטנציאל של הטכנולוגיה דווקא על מנת לשחרר את הלמידה ממוסכמות העבר ולשנות את שיטות ההוראה. חשוב שהעתיד יהיה הרבה יותר אינטגרטיבי, בדגש על קשרים בין תחומי הידע ועל שילוב של התלמידים והקהילות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...