"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הגננות והמחנכים ביסודי עייפים, הם לא רוצים לעבוד בקיץ"

משרד החינוך מציע לעובדי ההוראה 120 שקלים לשעה כדי שילמדו ביולי - אך מעטים מהם מסכימים לכך • "מגיע להם לנוח אחרי שנת הקורונה", אומרים מנהלים ברשויות • המשמעות: היכולת לצמצם פערים תרד

,עודכן
0השמעה
סטודנטים ומורים מחליפים ייכנסו לכיתות, אילוסטרציה, צילום: עמי שומן

120 שקלים לשעה? המחנכים והגננות לא רוצים לעבוד. בעוד כשבועיים תחל תוכנית הדגל של משרד החינוך ללימודים ביולי לכל תלמידי היסודי (א'-ו'), שזכתה לשם "בתי הספר והגנים מלמדים בקיץ".

משרד החינוך פתח בקמפיין שבו הוא קורא לעובדי ההוראה, ובהם הגננות והמחנכים של תלמידי כיתות א'-ב', להשתתף בתוכנית תמורת שכר גבוה - אלא שהם לא רוצים לעבוד, ומרביתם מעדיפים להישאר בבית.

כך ייתכן שהילדים שלכם יפגשו בכיתה או בגן אדם שהוא לא הגננת או המחנכת שלהם.

נזכיר כי כאשר הוצגה התוכנית של שר החינוך לשעבר יואב גלנט, נאמר כי תיעשה עבודה ממוקדת עם ילדי הגן העולים לכיתה א' בתחומי הדעת שפה ומתמטיקה ועם ילדי היסודי במקצועות הליבה.

לכן הדבר המיטבי והמתבקש ביותר הוא שהגננות והמחנכים שמלמדים במשך כל השנה, ילמדו גם בקיץ.

אלא שבמסגרת התוכנית הגננות, המחנכים של כיתות א'־ב' וגם המורים המקצועיים של שאר שכבות הגיל לא מחויבים לעבוד. המשמעות היא שאל גני הילדים ייכנסו "אנשים זרים" שהילדים לא מכירים ושאליהם יצטרכו להתרגל, וספק אם יהיו פנויים ללמידה. הבעיה דומה גם בבתי הספר - אל הכיתות ייכנסו סטודנטים ומורים מחליפים, שלא יודעים מהם הפערים שהצטברו בכיתות.

"צריך לומר את האמת - זה יהיה 'בייביסיטר' ולא בית ספר מלמד, כי הצוות המקורי לא יהיה בכיתה", אומרת מנהלת אגף חינוך באחת הרשויות בארץ, שבשבועות האחרונים ניסתה באמצעות מנהלי בתי הספר בעירה לגייס גננות ומחנכים.

"עובדי ההוראה עייפים משנת הקורונה שגבתה מהם מחירים אדירים. הם לא רוצים להגיע לעבוד, אפילו שמציעים להם 120 שקלים לשעה. הם הרי ממילא מקבלים שכר בחודשים האלה".
לדבריה, "זה לא רק אצלנו, זה אצל כולם. שיעורים מאוד קטנים, 40-20 אחוזים מהגננים ומהגננות וממחנכי כיתות א'-ב' בכל עיר יגיעו לעבוד, בעיקר הצעירים שזקוקים לעוד הכנסה".

"אנחנו לא קוסמים"

מנהל אגף חינוך אחר אומר: "אנחנו בכלל לא בונים על הגננות ועל המחנכים המקוריים. ראינו כבר בשנים קודמות שהם כמעט לא הגיעו לעבוד בבית הספר של החופש הגדול - והם בטח לא יעשו את זה עכשיו אחרי שנה של קורונה, ובטח כאשר המלונות והשמיים נפתחו ואפשר לטוס לחו"ל או לצאת לחופשה בארץ.

לימודי קיץ בשנה שעברה (למצולמים אין קשר לכתבה),

"שאף הורה לא יחשוב שבשלושת השבועות של המסגרת ילדי הגן פתאום יכירו את כל האותיות, וילד שהתקשה בקריאה בכיתה א' ישלים את החומר. את זה אנחנו לא יכולים לעשות, אנחנו לא קוסמים".

"לא משתלם לעבוד"

בערים רבות, כמו חיפה, רמת גן, אשקלון, ראשון לציון, נתניה ועוד עדיין לא חשפו מהו שיעור אנשי הצוותים האורגניים שיעבדו בקיץ. בגבעתיים, למשל, רק 20 אחוזים מהגננות בגני הילדים יהיו מוכנות לעבוד בקיץ.

אירית אהרונסון, ראש מינהל החינוך בעיריית גבעתיים, התייחסה למצב: "קודם כל, בשל הקורונה השחיקה הנפשית של כל אנשי החינוך, מהמנהלים עד הסייעות, היא גדולה מאוד ועובדי ההוראה זקוקים לחופש.

"הקושי השני הוא תיאומי המס. יש מורים וגננות שלא משתלם להם כספית לבוא לעבוד כי הם ישלמו המון מסים על מה שירוויחו, מכיוון שהתשלום הנוסף הוא לא חלק מהשכר. ובכלל, הגננות הכי רוצות חופשה. הן רוצות להיות עם הילדים שלהן, הן רוצות לצבור אנרגיות לקראת שנת הלימודים הבאה.

"אצלנו בגבעתיים בכל הנוגע לכיתות א'-ו' ההיענות והמחויבות של צוותי ההוראה המקוריים גבוהות מאוד, ומדובר ב־85-80 אחוזים מהצוות של בית הספר. העיר, המנהלים והרכזים עשו עבודה טובה בשכנוע.

"צריך לומר: ככל שאנחנו עולים בגילים, גם התלמידים פחות מעוניינים להגיע ורוצים חופשה - בשכבת ו' כ־80 אחוזים טרם נרשמו ללימודי הקיץ".

120-75 שקלים לשעה

הקולות הקוראים שיצאו לאחרונה מראים כי משרד החינוך אפשר לרשויות המקומיות להציע לעובדי ההוראה גם 120 שקלים לשעה - אך הם עדיין לא באים.

כך, למשל, רכזת גנים תקבל לפחות 75 שקלים ברוטו לשעה.
"במקביל, כל רשות קיבלה תקציב גמיש, כלומר כסף שבו היא יכולה להשתמש עבור מלגות לתלמידים, מימון ארוחת בוקר קלה או הגדלת שכר לגננות.

"אני לוקח את הכסף שיכול לשמש עבור ארוחת בוקר, ומשתמש בו כדי להגדיל את השכר של הגננות. הכל כדי למשוך אותן לעבוד ביולי - אך הן עדיין לא באות לעבוד", סיפר בשבוע שעבר מנהל אגף חינוך בכנס מנהלי אגפי חינוך בשלטון המקומי.

אגב, מי שיוצאות נפסדות הן הסייעות בגני הילדים המועסקות על ידי הרשויות המקומיות, שכן משרד החינוך יוצא מנקודת הנחה שהן מחויבות לעבודה גם בתקופה זו. במקרה הזה התגמול הנוסף שלהן יהיה 75 שקלים ליום (שזהו כאמור שכר שעתי של שאר העובדים במסגרת).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר