גדי איזנקוט קיבל מנשיא המדינה מנדט להרכבת הממשלה – וכפי שזה נראה הוא יצטרך לפנות או למפלגות החרדיות או המפלגות הערביות כדי שיוכל להגיד "עלה בידי". אלא שלמשחק הפוליטי הזה יש השלכות כמובן על הצבא, הכלכלה וגם על מליוני הורים ותלמידים במערכת החינוך.
פוליטיקאים רבים, ארגוני חינוך שונים, מאות אלפי עובדי הוראה ומיליוני הורים קיוו להיות בימים אלה עם הכרעה ברורה לגבי הקמת ממשלה חדשה, כזו שתעשה שינוי במערכת החינוך המדשדשת. אלא שכרגע הערפל הפוליטי מכניס את המערכת כולה לקיפאון עמוק.
ההשלכה המידית של המבוי הסתום נוגעת להסכם השכר מול הסתדרות המורים, שעומד לפוג בקרוב. המשא ומתן הרשמי טרם החל – פשוט כי אין מול מי לנהל אותו. ללא שר חינוך ושר אוצר קבועים, לא ניתן לגבש מסגרת תקציבית.
התקיעות הזו משפיעה ישירות על לוח החופשות של השנים הבאות – כאשר גם עובדי הוראה וגם ההורים מייחלים לשינוי. הסכם חדש אמור להביא איתו גם שינוי דרמטי של לוח החופשות – אם אכן יהיה לשחקנים השנים אומץ ומשאבים – זה יכול לכלול הארכה של שנת הלימודים עד לחודש אוגוסט, ביטול "הגשר" בין כיפור לסוכות וגם ביטול של שבוע החופש לפני חג הפסח.
מעבר לחמישה ימי לימוד?
יוזמה דרמטית לא פחות היא התכנית למעבר לחמישה ימי לימוד (ימי ראשון עד חמישי, ללא ימי שישי) כשבמקביל אליה אמור להצטמצם דרמטית מספר התלמידים בכיתה ל- 18 תלמידים. זו תכנית ששר החינוך הנוכחי יואב קיש הצהיר שיקדם. בהסתדרות המורים אמנם מוכנים למהלך, אך דורשים בתמורה שבוע עבודה של 4 ימים בלבד למורים – דרישה תקציבית כבדה שמשרד האוצר צפוי להתנגד אליה.
ייתכן שגם המפלגות החרדיות יתנגדו לביטול הלימודים בימי שישי – ואם יכנסו לממשלה השפעתם תהיה גדולה יותר. בנוסף, עולה השאלה מה יקרה להבטחות הבחירות על שלילת תקציבים על אי -לימודי ליבה כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים ועל דרישה כי חומרי הלימוד בכל מערכת החינוך יהיו ברובם זהים בכל המגזרים.
שאלה נוספת עולה בנוגע לתכנית שאמורה לעשות שינוי היסטורי במערכת החינוך - לביזור סמכויות ופירוק כוחו הריכוזי של משרד החינוך. מדובר בתכנית שבשטח קוראים לה "פינוי בינוי" ונועדה להעביר את ניהול בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים והתקציבים שלהם לניהול הרשויות המקומיות, רשתות חינוך ועמותות כך שמשרד החינוך לא ינהל את בתי הספר ולא יעסיק את עובדי ההוראה. התכנית הזאת מחייבת גיבוי פוליטי חזק ברמת ראש ממשלה שכן על פי הערכות היא תגרור שביתה ארוכה במיוחד של הסתדרות המורים.
"יש לנו הזדמנות מאוד מאוד גדולה לעשות שינוי בגלל הסכמי שכר שאמורים להתחיל בתחילת שנה". אומר ראובן טאוב, שותף מייסד ומנכ״ל "עלינו הנכדים המייסדים" שקוראים לתכנית 'פינוי בינוי' במערכת החינוך' "הפקידות לא תעשה הסכמי שכר חדשים. מה שהם יעשו – הם יקפיאו מצב, ולא יעשו משהו מהותי כשמולם יש ארגונים עם הרבה כוח, אז היכולת עכשיו להביא לשינוי בכלל, בטח ובטח שינוי בסדרי גודל גדולים - הוא מאוד מאתגר.
במקביל, היכולת לשכנע את הציבור – שזה הדבר הכי חשוב – נהיה עוד יותר מאתגר, כי הציבור עסוק בכן ממשלה, לא ממשלה, אחדות, לא אחדות, מי יפר את הבחירה שלו ולא מתעסקים במהות". לדבריו יש גם צד אופטימי: "כשאתה רוצה לעשות דברים גדולים, אתה יכול לייצר קווים ולומר - מי שרוצה לבוא ולעשות שינויים מאוד גדולים – מוזמן להצטרף. צריך ביצועיסטים וזה האירוע בחינוך - לייצר משימה משותפת. כמו שהיה קרב בחוץ, אז זה הקרב על הבית, על העתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
