סיומה של מערכת הבחירות, הקמת ממשלה ומינוי שרי חינוך ואוצר היה אמור להוביל להליך לא פחות חשוב – התחלת הסכם המשא ומתן מול הסתדרות המורים שמייצגת את עובדי ההוראה בגני הילדים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. עובדי הוראה מחזיקים את מערכת החינוך במשך שלוש שנים של מלחמה וזכויותיהם ושכרם נפגעים.
ההסכם האחרון מול הסתדרות המורים נחתם מול שרת החינוך לשעבר, יפעת שאשא ביטון, כשאביגדור ליברמן היה שר האוצר וכעת בחודש דצמבר מגיע לסיומו. עד לתאריך הזה למדינה היה "שקט תעשייתי" כלומר יפה בן דוד המזכ"לית לא הייתה יכולה להשבית או לשבש את הלימודים במערכת החינוך בשל פגיעה במורים.
"באופן עקרוני, החל מעוד חודשיים יפה בן דוד רשאית להשבית או ליצור שיבושים במערכת החינוך, כי אין הסכם בתוקף עם המדינה", אומר גורם במערכת החינוך. המשא ומתן צריך להיפתח בדצמבר והיא מנסה לקדם אותו, אבל אם אין ממשלה זה אומר שאין בעל בית. כלומר, אם יהיו סוגיות במחלוקת ואין "שקט תעשייתי" במסגרת ההסכם הקודם - יש אפשרות להכריז על סכסוך עבודה ולפתוח בצעדים ארגוניים.
הגורם מוסיף: "זה לא אומר שיפה בן דוד בהכרח תעשה את זה, אבל אי אפשר לדעת כמה זמן נהיה בקיפאון הזה, הוא יכול להגיע גם עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה בספטמבר 2027 – וזה אומר אולי חשש ששנת הלימודים הבאה לא תפתח כסדרה".
המשא ומתן של משרד האוצר והחינוך מול הסתדרות המורים אמור לקחת חודשים. על הפרק נמצאים שינויים טקטוניים במערכת החינוך ששחקנים שונים רוצים להוביל, וביניהם מעבר לחמישה ימי לימוד - כלומר יום שישי יהיה יום חופש.
הסתכלות על לוח הזמנים הפוליטי מראה את המורכבות. אחד מראשי המפלגות יקבל את המנדט להקים ממשלה בפרק זמן של כשבועיים עד חודש, ולאחר מכן אפשר להאריך את התקופה בעוד שבועיים. אם אותו מועמד לא יצליח בהקמה, הגוש השני יקבל גם הוא חודש לנסות ולכונן ממשלה.
אם שני הצדדים לא יצליחו, תהיה תקופה של שלושה שבועות בהן מועמד נוסף יוכל לקבל את המנדט – ולהקים ממשלה אם יקבל 61 חתימות. כלומר, תקופה של שלושה חודשים שככל הנראה לא יקרה בהם שום דבר מבחינת מערכת החינוך.
אם ישראל תיגרר לבחירות חוזרות הן יתקיימו באזור יוני 2027, כלומר בספטמבר 2027, פתיחת שנת הלימודים הבאה נהיה ללא הכרעה או עם שרי אוצר וחינוך חדשים שרק זה הושבעו.
יפה בן דוד עצמה ניסתה לקדם את המשא ומתן, היא אף פנתה למשרד האוצר, ואף פגשה מועמדים שרואים עצמם שרי החינוך הבאים כמו עדי אלטשולר ("ישר!"). עם כי בפורום הבכירים יוצאי שירות המדינה טענו כי לא נכון להתחיל לקיים משא ומתן בעת הזאת.
לדברי טל לוריא, יזם חינוכי, מומחה למדיניות חינוך, מחבר הספר עד הילדים ומייסד ארגון מורים מובילים שינוי: "החשש משיבושים במערכת החינוך מובן, אבל אסור שהוא יוביל לחתימה חפוזה על הסכם שכר שיקבע את הבעיות הקיימות לשנים נוספות".
לוריא הוסיף כי "הסכם השכר הבא הוא הזדמנות לשינוי עמוק במבנה ההעסקה של המורים, בתגמול על מצוינות ובסמכויות מנהלי בתי הספר. לכן חשוב שהמשא ומתן ינוהל על ידי ממשלה חדשה, עם אופק פעולה של שנים קדימה ומעורבות משמעותית של שר החינוך. המורים לא צריכים הסכם מהיר, הם צריכים הסכם טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו