קיש טען שתוצאות מבחני התלמידים לא אמינות - הוועדה שמינה קבעה אחרת

ועדה שמינה שר החינוך יואב קיש בעקבות המחלוקת בינו לבין הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), על רקע ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב), קבעה כי אין בסיס להטלת ספק במהימנות תוצאות הבחינות. הוועדה, בראשות פרופ' עמי מויאל, גיבתה את עבודתה המקצועית של ראמ"ה וקבעה כי "לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות שהתקיימו". עם זאת, נותרה מחלוקת בנוגע לאופן הצגת הנתונים ולפרשנות הישגי התלמידים.

הוועדה הוקמה לאחר פרסום התוצאות הנמוכות במבחני האנגלית, המדעים והמתמטיקה, שעוררו מחלוקת בין שר החינוך לבין ראמ"ה. בין היתר, נמצא כי רק 22% מתלמידי כיתות ט' עמדו באופן מלא בדרישות תוכנית הלימודים באנגלית. בעקבות התוצאות סירב קיש לפרסם את הנתונים והטיל ספק במהימנותם, מה שהוביל להקמת הוועדה לבחינת הטענות.

ממצאי הוועדה אינם תומכים בטענות בדבר פגם במהימנות הבחינות או באופן חיבור השאלונים. מחבר הדוח קיבל את עמדת ראמ"ה שלפיה המפקחים המרכזים על הוראת המקצועות (המפמ"רים) חברים בוועדות הרלוונטיות, מתקיימות עמם התייעצויות והם שותפים לתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת, הוא מצא כי קיימים פערים בתפיסת היקף השותפות ובחלוקת הסמכויות, והמליץ להסדיר באופן ברור את ממשקי העבודה בין הגורמים.

המחלוקת על הצגת ההישגים

אחת הסוגיות המרכזיות שנבחנו הייתה אופן הצגת תוצאות המבחנים. שר החינוך טען כי הצגת רמת ההישגים הגבוהה ביותר כרמה היחידה המשקפת "עמידה בדרישות תוכנית הלימודים" בעייתית מבחינה מקצועית ופדגוגית, משום שהיא עלולה ליצור תמונה מטעה של הישגי התלמידים.

אלא שבדוח הודגש כי רמות הביצוע "נקבעו ואושרו בוועדת התקנים המשותפת בהסכמה בין ראמ"ה לבין משרד החינוך". מחבר הדוח הוסיף כי הוא סבור ש"אין מקום לשנות בדיעבד את נקודות החתך", כלומר את הספים שנקבעו מראש לצורך סיווג הישגי התלמידים לרמות השונות.

למרות הקביעה הזאת, קיש טען כי הדוח דווקא מחזק את עמדת משרד החינוך בנוגע להצגת התוצאות. לדבריו, "הדוח מקבל את הטענות המרכזיות שהעלה משרד החינוך בעקבות פרסום תוצאות מבחני 'תנופה למחר' (מיצ"ב). בין היתר, הוא מקבל את עמדת המשרד שלפיה הצגת רמת ההישגים הגבוהה ביותר כרמה היחידה המשקפת 'עמידה בדרישות תוכנית הלימודים' היא בעייתית מבחינה מקצועית ופדגוגית, ומייצרת תמונה מטעה של הישגי התלמידים".

משמעות המחלוקת היא שהצגת הנתונים על פי רמות הישגים נוספות, ולא רק על פי שיעור התלמידים שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר, עשויה לשקף תמונה שונה ופחות חמורה של הישגי התלמידים. עם זאת, שינוי אופן הצגת התוצאות אינו משנה את הישגיהם בפועל, והוועדה הבהירה כי אין הצדקה לשנות בדיעבד את הספים שנקבעו מראש.

האם התלמידים ייבחנו עם ציון?

לצד המחלוקת על מהימנות התוצאות והצגתן, הדוח מתייחס גם לשאלה שעשויה להשפיע ישירות על התלמידים: האם שיטת ההיבחנות הנוכחית מעניקה להם מוטיבציה מספקת להשקיע במבחנים. כיום, מבחני ההערכה המערכתיים מתקיימים ללא ציון אישי לתלמיד וללא השלכות ישירות על הישגיו, ומשרד החינוך טען כי הדבר עלול לפגוע במוטיבציה של הנבחנים ולהשפיע על התוצאות.

בדוח נכתב כי "הצגת המבחנים כאנונימיים, ללא ציון וללא השלכות אישיות, כפי שמקובל כיום בעולם במבחני הערכה מערכתיים רחבי היקף, עלולה להפחית את המוטיבציה ואת המאמץ המושקע במענה". בכך הכיר מחבר הדוח באפשרות שמתכונת ההיבחנות משפיעה על מידת ההשקעה של התלמידים, אף שאין בכך כדי לקבוע שתוצאות המבחנים אינן מהימנות.

בעקבות זאת המליץ מחבר הדוח לבחון חלופות למתכונת המבחנים הנוכחית, ובהן מבחנים שבהם ניתן יהיה לזהות את התלמיד הנבחן. במסגרת הבחינה המוצעת תיבדק השפעת השינוי על המוטיבציה של התלמידים, על מהימנות התוצאות ועל תקפותן.

שינוי כזה עשוי לפתוח את הדרך למתן ציונים אישיים ולמעקב אחר הישגיו של כל תלמיד, במקום הסתמכות על נתוני הערכה מערכתיים בלבד. מצד אחד, מהלך כזה עשוי לעודד תלמידים להשקיע יותר בלמידה ובמבחנים ולספק תמונה מדויקת יותר של הישגיהם האישיים. מנגד, הוא עלול להגביר את הלחץ על התלמידים ועל מערכת החינוך כולה. בשלב זה מדובר בהמלצה לבחון חלופות בלבד, ולא בהחלטה לשנות את שיטת ההיבחנות.