"צריכים להיות מוכנים לעתיד": מי באמת ידאג לצעירים בישראל?

לראשונה בישראל יוקם מכון לאומי לחקר האוכלוסיה בגילאי 35–18, שירכז נתונים, יפתח מדד צעירים ויבחן כיצד המלחמה, ה־AI והשינויים בדיור, בלימודים ובשוק העבודה מעצבים את עתידם – ואת עתיד המדינה

צעירים וצעירות. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: .
[object Object]

בזמן שהמפלגות שרצות לכנסת שכחו את הצעירים וכמעט ולא שילבו בהן את בני הדור הצעיר, כעת, לראשונה בישראל מוקם מכון מחקר ומדיניות לאומי שיעסוק באופן ייעודי בחקר צְעִירוּת, כלומר, בצעירים וצעירות בגילאי 18-35.

בני נוער | צילום: istockphoto

המכון יעסוק במחקר ובנתונים הנוגעים לכל רבדי החיים של אוכלוסיית הצעירים בישראל, ויבחן לא רק את האתגרים עמם הם מתמודדים, אלא גם את המשאבים והיכולות שלהם, את חיי התרבות והפנאי ואת האופן שבו הם פועלים ומתפתחים בתוך מציאות משתנה.

זוהי הפעם הראשונה שבה מוקם בישראל מכון מחקר לאומי ייעודי בתחום הצעירים. כיום אין גוף לאומי אחד שמרכז באופן שיטתי נתונים ומחקרים על בני 18-35 ומעמיד אותם לרשות הממשלה, הרשויות המקומיות והגורמים הפועלים בשטח. המחקר הקיים בתחום עדיין מפוזר בין דיסציפלינות וגופים שונים ולעיתים אינו נגיש למקבלי ההחלטות.

המכון אמור לגבש ידע שישמש בסיס למדיניות וקבלת החלטות בתחום הצעירים. הוא שיתוף פעולה בין משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יחד עם המכללה האקדמית תל אביב-יפו, והוא יפעל במסגרת בית הספר לממשל וחברה עוד שותפות למהלך קרן גנדיר וקרן רש"י.

איך והאם זה ישפיע על עתיד הצעירים בישראל?

על פי התכנון, המכון החדש ישמש בין היתר זרוע מחקרית של רשות הצעירים במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יאגם מידע ונתונים ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים, ייזום מחקרים ארציים ורב תחומיים ויפתח כלים שיסייעו בעיצוב מדיניות. בין המהלכים המתוכננים: סקר צעירים שנתי, פיתוח מדד צעירים, ניירות עמדה, כלי מדידה והערכה לרשויות ושיתופי פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם. עם זאת צריך לומר, ישראל עומדת לפני בחירות, ייתכן שהמשרד יבוטל או שיהיה שר חדש שישנה מדיניות.

בראש המכון תעמוד ד"ר רוני איל-לובלינג, מ"מ ראשת התוכנית לתואר שני בלימודי צעירוּת ולדבריה: "ישראל מקבלת כיום החלטות קריטיות על עתידם של מעל 2 מיליון צעירים, בלי שיש לה תמונת מצב מלאה על חייהם. אנחנו עדיין לא יודעים מספיק כיצד המלחמה ומהפכת ה־AI כבר משנות, ועוד ישנו, את מסלולי החיים של צעירים וצעירות בישראל: האם ידחו לימודים גבוהים, כיצד ישתנו דפוסי הזוגיות והקמת המשפחה, מי יבחר לעזוב את ישראל, אילו תנאים יעודדו או יעכבו את צמיחתם כמנהיגות ומנהיגים, ואיך כל השינויים האלה יעצבו בעתיד את שוק העבודה, הכלכלה והתרבות הישראלית.

יוחנן מאלי. "צעד חשוב" | צילום: .

המחקרים של המכון לחקר צעירים וצעירות נועדו לזהות את השינויים האלה לפני שיהפכו למשבר לאומי. תמיד אומרים שצעירים הם הסיסמוגרף של החברה ולכן הצעירים של היום יקבעו איך תיראה ישראל בעוד עשור. אני חושבת שאחד הדברים החשובים שלמדנו במלחמה הנוכחית הוא החשיבות של מוכנות, ואנחנו צריכים להבין צעירים וצעירות היום כדי להיות מוכנים לעתיד".

יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הוסיף: "הקמת המכון תאפשר לראשונה לרכז נתונים, לזהות מגמות ולבסס מדיניות על ידע ומחקר. החיבור בין הממשלה, האקדמיה והרשויות בשטח הוא צעד חשוב בדרך לקבלת החלטות מדויקת יותר עבור דור הצעירים בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...