"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"צריכים להיות מוכנים לעתיד": מי באמת ידאג לצעירים בישראל?

לראשונה בישראל יוקם מכון לאומי לחקר האוכלוסיה בגילאי 35–18, שירכז נתונים, יפתח מדד צעירים ויבחן כיצד המלחמה, ה־AI והשינויים בדיור, בלימודים ובשוק העבודה מעצבים את עתידם – ואת עתיד המדינה

0השמעה
צעירים וצעירות. למצולמים אין קשר לכתבה  , .
צעירים וצעירות. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: .

בזמן שהמפלגות שרצות לכנסת שכחו את הצעירים וכמעט ולא שילבו בהן את בני הדור הצעיר, כעת, לראשונה בישראל מוקם מכון מחקר ומדיניות לאומי שיעסוק באופן ייעודי בחקר צְעִירוּת, כלומר, בצעירים וצעירות בגילאי 18-35.

בני נוער | צילום: istockphoto

המכון יעסוק במחקר ובנתונים הנוגעים לכל רבדי החיים של אוכלוסיית הצעירים בישראל, ויבחן לא רק את האתגרים עמם הם מתמודדים, אלא גם את המשאבים והיכולות שלהם, את חיי התרבות והפנאי ואת האופן שבו הם פועלים ומתפתחים בתוך מציאות משתנה.

זוהי הפעם הראשונה שבה מוקם בישראל מכון מחקר לאומי ייעודי בתחום הצעירים. כיום אין גוף לאומי אחד שמרכז באופן שיטתי נתונים ומחקרים על בני 18-35 ומעמיד אותם לרשות הממשלה, הרשויות המקומיות והגורמים הפועלים בשטח. המחקר הקיים בתחום עדיין מפוזר בין דיסציפלינות וגופים שונים ולעיתים אינו נגיש למקבלי ההחלטות.

המכון אמור לגבש ידע שישמש בסיס למדיניות וקבלת החלטות בתחום הצעירים. הוא שיתוף פעולה בין משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יחד עם המכללה האקדמית תל אביב-יפו, והוא יפעל במסגרת בית הספר לממשל וחברה עוד שותפות למהלך קרן גנדיר וקרן רש"י.

איך והאם זה ישפיע על עתיד הצעירים בישראל?

על פי התכנון, המכון החדש ישמש בין היתר זרוע מחקרית של רשות הצעירים במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יאגם מידע ונתונים ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים, ייזום מחקרים ארציים ורב תחומיים ויפתח כלים שיסייעו בעיצוב מדיניות. בין המהלכים המתוכננים: סקר צעירים שנתי, פיתוח מדד צעירים, ניירות עמדה, כלי מדידה והערכה לרשויות ושיתופי פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם. עם זאת צריך לומר, ישראל עומדת לפני בחירות, ייתכן שהמשרד יבוטל או שיהיה שר חדש שישנה מדיניות.

בראש המכון תעמוד ד"ר רוני איל-לובלינג, מ"מ ראשת התוכנית לתואר שני בלימודי צעירוּת ולדבריה: "ישראל מקבלת כיום החלטות קריטיות על עתידם של מעל 2 מיליון צעירים, בלי שיש לה תמונת מצב מלאה על חייהם. אנחנו עדיין לא יודעים מספיק כיצד המלחמה ומהפכת ה־AI כבר משנות, ועוד ישנו, את מסלולי החיים של צעירים וצעירות בישראל: האם ידחו לימודים גבוהים, כיצד ישתנו דפוסי הזוגיות והקמת המשפחה, מי יבחר לעזוב את ישראל, אילו תנאים יעודדו או יעכבו את צמיחתם כמנהיגות ומנהיגים, ואיך כל השינויים האלה יעצבו בעתיד את שוק העבודה, הכלכלה והתרבות הישראלית.

יוחנן מאלי. "צעד חשוב" | צילום: .

המחקרים של המכון לחקר צעירים וצעירות נועדו לזהות את השינויים האלה לפני שיהפכו למשבר לאומי. תמיד אומרים שצעירים הם הסיסמוגרף של החברה ולכן הצעירים של היום יקבעו איך תיראה ישראל בעוד עשור. אני חושבת שאחד הדברים החשובים שלמדנו במלחמה הנוכחית הוא החשיבות של מוכנות, ואנחנו צריכים להבין צעירים וצעירות היום כדי להיות מוכנים לעתיד".

יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי הוסיף: "הקמת המכון תאפשר לראשונה לרכז נתונים, לזהות מגמות ולבסס מדיניות על ידע ומחקר. החיבור בין הממשלה, האקדמיה והרשויות בשטח הוא צעד חשוב בדרך לקבלת החלטות מדויקת יותר עבור דור הצעירים בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר