פיז"ה: יותר מתקשים, פחות מצטיינים - והצניחה בקרב האמידים

דו"ח משרד החינוך של נתוני פיז"ה 2026 מראה כי אחוז התלמידים המתקשים במדינת ישראל עלה משמעותית ואחוז התלמידים המצטיינים ירד ביחס למבחן פיז"ה הקודם.

הנתונים מראים כי במתמטיקה, מקצוע שמשרד החינוך משקיע רבות בלימוד שלו, אחוז המתקשים עלה ל- 46% לעומת 37% במבחן הקודם. אחוז התלמידים המתקשים במדעים עלה ל- 40% לעומת 32% בשנת 2022, אחוז התלמידים המתקשים בקריאה עלה ל- 41% השנה לעומת 30% במבחן הקודם. במחזור 2025 נבחנו בישראל 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר בחודשים מרץ-אפריל 2025.

הנתונים הנוכחים מצביעים על שפל היסטורי למערכת החינוך ומשרד החינוך במבחני פיז"ה הבינלאומיים: ציונים נמוכים בקריאה, מתמטיקה ומדעים. מדובר בציונים הנמוכים ביותר לתלמידים הישראליים מאז החלו להשתתף במחקר הבינלאומי לפני 20 שנה (שנת 2006). זוהי הירידה הגדולה ביותר של הישגי התלמידים בתולדות מדינת ישראל, כאשר היקף הירידה הוא מהגדולים שנרשמו אי פעם במדינות ה-OECD במחקר פיז"ה.

בקריאה, יש את הצניחה החמורה ביותר- נפילה של 38 נקודות, מ-474 נקודות (שנת 2022) ל-436 נקודות במחקר הנוכחי 2025. במדעים, יש ירידה של 23 נקודות, מ-465 נקודות במחקר הקודם ל- 442 נקודות כיום ובמתמטיקה יש ירידה של 25 נקודות, מ-458 נקודות במחקר האחרון (2022) ל-433 נקודות במחקר הנוכחי.

בחזרה לנתונים על תלמידים מתקשים: באופן כללי, הנתונים מראים כי שיעורי התלמידים המתקשים הם הגבוהים ביותר מאז 2006, כמחצית מהתלמידים לא הגיעו לרמת הבסיס במתמטיקה.

נסביר, המחקר מחלק את התלמידים  ל-6 רמות בקיאות שונות. כאשר  רמות 6-5 משקפות  הצטיינות ומאפיינות תלמידים המסוגלים להתמודד עם בעיות מורכבות בעוד שרמה 2 מוגדרת כרמת הבקיאות הבסיסית המצופה מכל תלמיד כדי שיוכל להשתתף באופן מלא בחיים החברתיים, הכלכליים והאזרחיים במדינה.

בישראל, שיעור התלמידים שהוגדרו "מתקשים", כאלה אשר לא הגיעו לרמת הבסיס (מתחת לרמה 2), עומד על 46% במתמטיקה (לעומת 35% בממוצע 38 מדינות ה-OECD), על 41% בקריאה (לעומת 31%) ועל 40% במדעים (לעומת 26%). שיעורים אלה ממקמים את ישראל ברבעון התחתון של מדינות ה-OECD, והם הגבוהים ביותר שנרשמו בישראל מאז 2006.

שר החינוך יואב קיש מסיים קדנציה של 4 שנים בהם הבטיח תכניות גרנדיוזיות בתחום המתמטיקה, המדעים והבינה המלאכותית אבל האמת היא שתלמידי ישראל לא מבינים מה הם קוראים, מתקשים לפתור תרגילים במתמטיקה כמו להשוות מרחק בין שני מסלולים או להמיר מטבע ונמצאים ברמת שליטה נמוכה במדעים – לא יודעים להסביר תופעות מדעיות.

ומה קורה עם התלמידים שנחשבים מצטיינים? שיעור התלמידים שהוגדרו "מצטיינים" (רמה 6-5) עומד על 5% או פחות בשלושת תחומי הדעת. בקריאה נרשמה ירידה של 5.86 נקודות אחוז בשיעור המצטיינים (מ-10.5% ב-2022 ל-4.7% במחזור הנוכחי), במתמטיקה נרשמה ירידה של 3.6 נקודות אחוז (מ-8.4% ל-4.8%); במדעים השינוי שנרשם אינו מובהק סטטיסטית (מ-5.8% ל-4.3%).

לדברי אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך: "כ-4.8% מצטיינים במתמטיקה בפיז"ה, זו נורת אזהרה לעתיד המדעי והטכנולוגי של ישראל. מדינה שהביטחון, הכלכלה והיכולת שלה לשגשג נשענים במידה רבה על ההון האנושי שלה, אינה יכולה להשלים עם מצב שבו רק אחד מכל עשרים תלמידים מגיע לרמות הגבוהות במתמטיקה".

עוד מראים הנתונים כי הירידה לא פסחה על תלמידים מרקע כלכלי גבוה, במדעים תלמידים אלו שבאים מבתים אמידים ירדו בממוצע ב-29 נקודות, בקריאה הם פשוט התרסקו עם מינוס 51 נקודות בממוצע ובמתמטיקה רשמו ירידה של 37 נקודות, זאת על אף שמדובר בבתים שיכולים להרשות לעצם גם שיעורים פרטיים. לעומת זאת, דווקא תלמידים מרקע כלכלי נמוך הראו עליה קלה בנתונים: 7 נקודות במדעים, נקודה בקריאה ו- 4 נקודות במתמטיקה.