הכישלון של קיש? ההכרזות הנוצצות מול המציאות והתרסקות המערכת

 שר החינוך השיק את "ישראל ריאלית", העביר את תחום לימודי המדעים לאשת אמונו וטען שאין מחסור במורים • במציאות התרחשה התרסקות של תלמידי ישראל בשלושת בקריאה, מתמטיקה ומדעים • מדובר בציונים הנמוכים ביותר לתלמידים הישראליים מאז החלו להשתתף במחקר הבינלאומי לפני 20 שנה (שנת 2006) - זוהי הירידה הגדולה ביותר של הישגי התלמידים בתולדות מדינת ישראל

שר החינוך יואב קיש | צילום: מיכה בריקמן

מי שעומד בראש מערכת החינוך הוא יואב קיש (ליכוד), שנכנס לתפקידו ב-1 בינואר 2023, ויסיים בקרוב קדנציה של 4 שנים בהן כיהן כשר החינוך, עם תקציב של 100 מיליארד שקלים בשנה.

למרות שהשלים קדנציה מלאה, הבטיח הבטחות, הסיט תקציבים וקיבל החלטות - קיש לא הצליח להוביל שינוי ולהביא לשיפור ההישגים. נזכיר כי הצהיר שהוא רוצה להמשיך לקדנציה נוספת.

פרסום נתוני 'טימס' בשנת 2024

בדצמבר 2024 פורסמו נתוני מבחן בינלאומי אחר, נתוני טימס (TIMSS) מהם עלה כי כל אחד מכל חמישה תלמידים בישראל נמצא מתחת לממוצע הציונים בהישגים בקרב תלמידי ח' במתמטיקה ובמדעים.

ממוצע הישגי ישראל בין השנים 2006-2025 | צילום: .

במתמטיקה ישראל ירדה מהמקום ה-9 למקום ה-23 ובמדעים הידרדרה למקום ה-25. מדובר על התוצאות הנמוכות ביותר שנרשמו בישראל מזה 17 שנים. במחזור 2025 נבחנו בישראל 7,330 תלמידים מ-215 בתי ספר בחודשים מרץ-אפריל 2025.

בזמנו שר החינוך הטרי יחסית טען לא ניתן לייחס לו את הכישלון, כיוון שהמבחנים נעשו טרם כניסתו לתפקיד. כעת התוצאות שהגיעו הן במשמרת שלו. מאז כאמור קיש קיבל זמן, משאבים, כסף וקרדיט מלא, וביצע מספר החלטות בנוגע ללימודי המתמטיקה והמדעים.

השינוי בדירוג היחסי של ישראל ביחס למדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר פיזה 2025 | צילום: .

הכרזה על 'ישראל ריאלית'

באפריל 2025 הודיע הזר באופן חגיגי על התכנית לשיפור ההישגים במתמטיקה ומדעים בשם ישראל ריאלית. הוא קבע יעד שאפתני: בתוך חמש שנים – ישראל תחזור לעשירייה הראשונה במדדים הבינלאומיים בתחום החינוך המדעי. התקציב הכולל של התכנית שעומד על סך 1.485 מיליארד שקלים. אלא שבשנה הראשונה התקצוב שלה היה זעום - 126 מיליון שקלים בלבד.

הוצאת מקצועות המתמטיקה והמדעים מהמזכירות הפדגוגית

בפברואר 2025 שר החינוך קיש מליט על מהלך שמעורר סערה במשרד החינוך - להעביר את האחריות על מקצועות המתמטיקה והמדעים מהמזכירות הפדגוגית (הגוף שאחראי על תכניו הלימוד) למנהל חדשנות וטכנולוגיה, בראשות אשת אמונו, מירב זרביב. זרביב אמונה גם על נושא הבינה המלאכותית במערכת החינוך. כפי שפורסם ב "היום" המהלך הזה עורר בזמנו חששות כבדים בקרב אנשי מקצוע במשרד שטענו כי דווקא עלול לפגוע באיכות ההוראה.

ממוצע ההישגים בישראל בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD בין השנים 2006-2025 |

תכנית לימודים לא מותאמת

אחת הבעיות היא שתכנית הלימודים במדעים ומתמטיקה פשוט מיושנת. אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך אמר בהתייחסו לנושא: "הירידה במתמטיקה, במדעים ובקריאה מעידה על שחיקה רחבה ביכולת הביצוע של חטיבת הביניים, ולכן יוזמות נקודתיות לא יספיקו.

נדרשת תכנית לאומית ארוכת טווח, שבמרכזה יישום והטמעה מלאה של תכנית הלימודים החדשה במתמטיקה, המותאמת לסטנדרטים הבינלאומיים, לצד השקעה באיכות ההוראה ובהכשרת המורים, כדי להרחיב משמעותית את מעגל המצוינות המדעית והטכנולוגית בישראל".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ | צילום: אינגריד מולר

מחסור במורים בתחום המדעים ובציוד

בתחילת השנה שר החינוך טען כי המחסור במורים הוא לא גבוה וכי חסרים מעט מאוד מורים ביחס לגודל המערכת. אלא שרבים מהמורים שמלמדים מתמטיקה, מדעים ושפה בכיתות לא הוסמכו לכך.

במסגרת המחקר הנוכחי של פיזה נשאלו מנהלים באיזו מידה היכולת של בית הספר להעניק הוראה - ללמד נפגעת עקב מחסור בצוותי הוראה ומשם עלה כי 50% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם דיווחו כי ההוראה נפגעת, לפחות במידה מסוימת, בשל מחסור במורים.

לשם השוואה: ממוצע ה-OECD עומד על 39%. רק 24% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם העידו כי ההוראה כלל אינה נפגעת ממחסור במורים. בנוסף, 27% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם ההוראה נפגעת עקב חוסר בחומרי למידה וציוד (ספרים, מחשוב, מעבדות), כאשר מדובר בשיפור לעומת שנת 2022, אז הנתון עמד על 36%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...