שפל היסטורי למערכת החינוך ומשרד החינוך במבחני פיז"ה הבינלאומיים: ציונים נמוכים בקריאה, מתמטיקה ומדעים. מדובר בציונים הנמוכים ביותר לתלמידים הישראליים מאז החלו להשתתף במחקר הבינלאומי לפני 20 שנה (שנת 2006).
זוהי הירידה הגדולה ביותר של הישגי התלמידים בתולדות מדינת ישראל, כאשר היקף הירידה הוא מהגדולים שנרשמו אי פעם במדינות ה-OECD במחקר פיז"ה.
שר החינוך יואב קיש מסיים קדנציה של 4 שנים בהם הבטיח תכניות גרנדיוזיות בתחום המתמטיקה, המדעים והבינה המלאכותית. אבל האמת היא שתלמידי ישראל לא מבינים מה הם קוראים, מתקשים לפתור תרגילים במתמטיקה כמו השוואת מרחק בין שני מסלולים או המרת מטבע, ונמצאים ברמת שליטה נמוכה במדעים - לא יודעים להסביר תופעות מדעיות. כל זה עוד נמדד ב-2025 - עוד לפני המבצעים הצבאיים מול איראן.
הגרפים מציגים קריסה חדה בכל שלושת תחומי האוריינות: מדעים, קריאה ומתמטיקה, ומחזיר את הישגי התלמידים בישראל לשפל היסטורי, אחרי עשור וחצי שבהן הייתה מגמת שיפור.
הנתונים המלאים
בקריאה חלה הצניחה החמורה ביותר- נפילה של 38 נקודות, מ-474 נקודות (בשנת 2022) ל-436 נקודות במחקר הנוכחי. זהו הציון הנמוך ביותר של ישראל לאורך השנים, נמוך אפילו מהשפל של שנת 2006 שעמד על 439.
ישראל נמצאת במקום השני ברשימת המדינות שבהן נרשמה ירידה קיצונית ושלילית בהישגים בקריאה (כאמור ירידה של 38 נקודות), מתחת ללטביה, שם נרשמה ירידה של 45 נקודות בקריאה.
במדעים נרשמה ירידה של 23 נקודות, מ-465 נקודות במחקר הקודם ל-442 נקודות כיום - גם זה הציון הנמוך ביותר ברצף המדידות מאז שנת 2006. ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם בעוצמת הירידה במדעים (ירידה של 23 נקודות), אחרי הונג קונג ולטביה בלבד.
במתמטיקה יש ירידה של 25 נקודות, מ-458 נקודות במחקר האחרון (2022) ל-433 נקודות במחקר הנוכחי, שפל שחוזר ואף יורד מתחת לרמת 2006. ישראל חולקת את המקום השני והשלישי בעולם בעוצמת הנפילה במתמטיקה יחד עם סלובניה (ירידה של 25 נקודות), כשמעליהן נמצאת רק מלטה.
הנתונים מגיעים לאחר יציבות יחסית עד 2022. שנת 2025 מוחקת לחלוטין את כל הישגי העלייה של שנות ה-2010, ומחזירה את המערכת לציונים הנמוכים ביותר שנרשמו מאז תחילת שנות ה-2000.
מחקר פיז"ה הוא מחקר בין-לאומי, הבודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 (כיתות ט' ו-י') במדינות השונות במתמטיקה, קריאה ומדעים. המבחן ממוחשב וכולל שאלון רקע – כך אפשר לפלח נתונים גם על פי מוצא, מגזר, מצב כלכלי, מגדר ועוד.
המבחן בישראל נערך בשנת 2025, בחודשים מרץ-אפריל – עוד לפני "עם כלביא" ו"שאגת הארי" – המערכות צבאיות מול איראן. בפיז"ה נהוג להשוות כל 20 נקודות לשנת למידה. כך שהמשמעות היא כביכול שלתלמידים הישראלים חסרים שנתיים של למידה בקריאה ועוד שנה במתמטיקה ובמדעים.
ממוצע נמוך משמעותית
תלמידי ישראל מראים ממוצעי ציונים נמוכים משמעותית מממוצע ה-OECD: במדעים: 442 נקודות (לעומת ממוצע OECD של 482). במדעים, מתוך 38 מדינות, ישראל במקום ה- 33 ב-OECD, כלומר מספר רב של מדינות נמצא לפניה והיא בתחתית הרשימה.
במתמטיקה, הציון של התלמידים הישראליים הוא 433 נקודות (לעומת ממוצע OECD של 463). ישראל הגיעה למקום ה- 33, רק חמש מדינות קיבלו ציון נמוך ממנה – יוון, קוסטה ריקה, צ'ילה, מקסיקו וקולומביה.
בקריאה, הציון של תלמידי ישראל הוא 436 נקודות (לעומת ממוצע OECD של 461), ישראל נמצאת בקריאה במקום 31 מתוך 38 ב-OECD. כאשר מדינות כמו ליטא, צ'כיה, פורטוגל, פולין, סלובקיה ועוד עקפו אותה. לצד זה נבדק השנה תחום חדש, פתרון בעיות חישובי, הציון של ישראל הוא 444 נקודות (לעומת ממוצע OECD של 500).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
